ויצא


הפעם אני רוצה לעסוק בשלושה נושאים המובאים בפרשה, פרשת ויצא ומיד בהקשרם לשוק ההון, למנטליות שלנו בשוק ההון.

מומלץ בחום לקרוא עד הסוף למרות אריכות הדברים כי האחד שזור בשני.

יעקב יוצא מבאר שבע, עיר אביו, בה למד תורה והשיג ידיעות מופלגות בתורה ואף על פי כן הוא יוצא לחפש את יעודו בחיים ולהקים את ביתו דווקא הרחק ממקום מגוריו.
ניתן לומר שיעקב עושה מסלול דומה לסבו, אברהם, שגם עזב את ארצו, מולדתו ובית אביו "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך" וכבר למדנו שהכוונה היא שאברהם צריך לעלות מדרגה לדרגה "לך לך"- (מילה כפולה) ולצאת מכל ההרגלים המולדים שלו , ההרגלים שספג בעיר והנוחות שלו בשביל באמת לפרוץ קדימה ולהפוך להיות "אב המון גויים".
אז גם יעקב עושה מסלול דומה ועוזב את בית אביו, וגם ליעקב מובטח "נחלה ללא מיצרים" ו"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה", אך ביעקב יש שני שינויים "קלים".
כאשר יעקב עוזב את בית אביו יצחק ורבקה כתוב עליו כך: "ויצא יעקב מבאר שבע..." מסביר רש"י בשם המדרש: 

"מגיד שיציאת צדיק מן המקום עשה רושם. שבזמן שהצדיק בעיר- הוא הודה, הוא זיווה, הוא הדרה. יצא משם- פנה זיווה, פנה הדרה" ועל זה יש לשאול מס' שאלות:

1. מדוע זה לא נאמר גם על סבו , אברהם, כשיצא מעיר אביו והלוא אברהם היה הצדיק היחידי בדורו בזמנו לעומת יעקב שבזמנו יצחק עדיין היה חי וגם היה צדיק?
2. הסיום לעיל מחזק את השאלה הבאה, כיצד זה "פנה זיווה, פנה הדרה" של העיר בשעה שיצחק וגם רבקה, צדיקים בדורם עדיין בעיר?

המענה הוא פשוט.

יצחק ורבקה לעת זקנתם נשארו רק בבית. יצחק כבר התעוור בזקנותו ורבקה תמכה בו בבית ולכן גם היא נשארה כל היום רק בבית.
צדיק אמיתי פועל מחוץ לביתו, הוא משפיע על כלל העיר במעשיו ובמגע שהוא בא עם אנשי העיר וכך הוא מקרין בצדקותו, בחוכמתו ובמעשיו על כל בני העיר ומכאן הסיבה שזה נכתב על יעקב למרות שיצחק ורבקה היו עדיין בחייהם, אך המענה הזה אינו עונה לשאלה על אברהם.

אברהם יצא מקום נמוך ועלה לישראל למקום גבוה רוחנית ולכן נאמר לו "לך לך" לך תתעלה מדרגה לדרגה. 

אברהם היה גם בראשית דרכו, רק בשלב הראשוני שהוא גילה את אלוקים. כל דבר בראשית הדרך הוא קל, להגיע לשיאים זה קל, לשמור עליהם, בטח כשאתה צריך לרדת למקומות נמוכים ומשם למשוך אנשים למעלה ועדיין לפרוץ קדימה, זה באמת הסיפור הקשה ואת זה בדיוק עשה יעקב.

יעקב יצא מישראל לחרנה- המקום הנמוך ביותר רוחנית, בזמנו ושם דווקא שם היה עליו לפרוץ ולהקים את ביתו, בדרך הוא איבד את כל כספו והגיע מרושש למקום הכי נמוך , אבל דווקא שם הוא מצא את עושרו, דווקא מתוך הרעיון לעזור לחלש, לעזור במקום הקשה והנמוך ולהציל משם נפשות, דווקא בגלל זה הוא מצא את עושרו ופרץ לכל כיוון "ימה וקדימה וצפונה ונגבה".
כלומר, שמטרתנו כבני ישראל, בני יעקב, היא לא לפעול דווקא במקומות הנוחים לנו, דווקא במקומות ובקהילות שגדלנו בהן, אלא לצאת לרחובות, לצאת החוצה עם הרעיונות שלך ולהפיץ אור קטן שיהפוך לאור גדול דווקא במקומות הכי חשוכים והנמוכים- זו מטרת העל של כל יהודי באשר הוא.
כל זה הוא הקדמה לנושאים.

יש מטרה וזה כבר טוב, כי כך יודעים לאן לכוון, אבל מה עם הדרך, עם המסלול למטרה?

 איך יוצאים למסלול לצורך הפגיעה במטרה? 

הנושא הזה הוא לא פחות חשוב!

כיצד לומדים זאת מיעקב ומהסיפורים בפרשה?

קודם כל יעקב כאמור החל בלימוד, לימוד מעמיק בבית אביו "יעקב איש תם יושב אוהלים".
הוא קודם כל למד, למד לעומק. כשהחליט לצאת למסע לחרנה, למסע האמיתי והקשה הוא הבין שהלימוד הקודם שלו לא יספיק לו והוא קודם נכנס לבית מדרשם של שם ועבר ולמד שם 14 שנה!!! (כך מסופר במדרש).
לא ישן רק למד ולמד- לקח המון צידה לדרך, צבר ידע רחב, צבר ניסיון תיאורטי שיוביל אותו להתמודדות מעשית אמיתית, הוא השקיע בעצמו בהעמקת ידיעותיו למרות שלמד מיצחק אבינו ש"האבות הן המרכבה" ועדיין הלמידה בבית, באזור הנוחות שלך, כאשר אולי האב פחות מקפיד עליו ולא יבקר אותו, אינה דומה כשאתה בא ללמוד משני אנשים שזרים לך- ואת זה יעקב חיפש- ביקורת!!!
למידה שונה ממה שינק מאביו, משהו ללא הנחות, ללא יד מלטפת- גורם חיצוני שידע לשים לו מראה לפנים וידע שישמש אותו בזמן אמת בחיים האמיתיים שם בחושך של חרנה.

זה לקח לו 14 שנה מבלי לישון!!! (רק שנת ארעי, שינה קצרה, נמנום).
מכאן שאדם חייב לחפש מקורות לימוד בחייו שיחשלו אותו ויכינו אותו לחיים האמיתיים ולא כאלו שרק מלטפים אותו וממנו נדרשת נחישות והקרבה אישית בזמן הלימוד וההכשרה.לאחר שחושל בבית מדרשם של שם ואבר הוא יצא למסלול.
בערב הראשון הוא נשכב לישון, בפעם הראשונה מזה 14 שנה, דווקא בתחילת המסע- לצבור כוחות בשינה.

מה מיוחד בשינה? ואיזה הכנות יעקב עשה לשינה הזו?

כאן נכנסים לסיפור השני.

יעקב מכין לו את "המיטה" לשינה. הוא מכין גבול של אבנים כמו מזווה רק לראשו, הגוף נשאר חשוף, אבל הראש קיבל הגנה ומצד שני הוא ישן.
בשינה הגוף שלנו מאוזן.

מה התורה ויעקב באים לספר לנו בסיפור השינה הזה (כידוע התורה אינה ספר סיפורים!)

יעקב גרם לנו להבין שבחיי היום יום ניתן לעסוק עם כל גופך "יגע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך", תעשה שימוש בידיים, אבל את הראש יש תמיד לשמור שיהיה מכוון מטרה, הראש צריך להוביל את שאר הגוף לביצוע הנכון, תפעל עם הלב או רק עם הידיים, לא תגיע רחוק ואולי אף תיפול לתהומות.
הגוף יכול לרדת לתהומות, אבל הראש חייב להשאר מעל לכל התהומות ותמיד הראש ורק הראש צריך לכוון אותנו.
הראש הוא זה שיוציא אותנו מתסבוכות אליהם הגענו ולכן יעקב שימר את הראש.

יעקב כאמור גם שכב לישון, מה היחוד במעשה השינה?

בשינה יש מצב מאוזן שבו הרגל והראש נמצאים באותו הגובה, כאשר אדם עומד או יושב ניכר שהראש מעל לכל, אך במצב של שינה הראש והרגל הם בשווה.

אם זה כך אז הדברים בסתירה לפיסקה הקודמת לא?
אז זהו שלא!!!

אדם חייב להתחיל ללמוד, לעבוד עם הראש תמיד, לראש יש חשיבות על, מעל לכל דבר ואבר בגוף, ההוכחה היא שללא הראש לא ניתן לחיות, אך ללא יד/רגל, לא עלינו, ניתן לחיות. לא סתם אומרים על אדם שמעט סטה מהדרך או לא עלינו "השתגע" שהוא "איבד את הראש".

אז מה חשיבות האיזון של הראש עם הרגל?

כאן בא לידי ביטוי ענין רם מעלה, שלא כל אחד מגיע אליו ובטח ללא אימון אישי על עצמו.
להגיע לרמת התבטלות, לרמת "אברהם עבדי".

יש אנשים שמגיעים לרמות ידע ותוכן מטורפות, למדו כל דבר בחיים, אבל אין בהם שמץ של אמונה במה שהם למדו, הם לא יסמכו במאומה על הידע שלהם ותמיד ינסו להתחכם, "להמציא" את הגלגל מחדש, דווקא בגלל הידע- ודווקא בגלל שהם נותנים עודף משקל לשכל, הם אלו שנופלים ראשונים והכי חזק ולעומקים הכי נמוכים.

דווקא כאשר מגיעים לרמות השכלה ומידע גדולים, זה הזמן להתבטל לשיטה ולידע ולבצע בצורה מבוטלת לשיטה ולידע שצברת- אל תהסס, אל תתחכם ואל תנסה להמציא מחדש- פעל ע"פ הידע!!!

הראש תפקידו עצום לצבירת הידע, המחקר והניסיון הנרכש, אבל באם לא בא האיזון שהוא מבוטל ושווה כמו הרגל בביצוע- לא קיבלנו כלום ואף נעשינו גרועים יותר.
לא סתם התורה חזרה על המוטיב הזה מס' פעמים בצורות שונות.

על התורה נאמר "מוסיף ידע מוסיף מכאוב" - דווקא לימוד התורה גורם לאי גאווה הוא גורם להבנה עד כמה אתה לא יודע ומבין, מביא את הלומד בא להתבטלות בפני הלוא נודע.

משה שנחשב איש החוכמה- קרוי גם "משה עבדי"- היה מבוטל לביצוע.
דוד שהיה איש חכם- גם קרוי עבד נאמן.
בקיום המצוות אין הבדל באם אתה משה רבינו או רשע גמור שבא וקיים מצווה פשוטה שניהם קיימו את המצוות עם כל המשמעות שלה- כח האיזון בין הראש לרגל.
אדרבא אנשים פיקחים שלא היה להם את האיזון ונתנו לראש להוביל אותם הגיעו לתהום.
קרח- "איש פיקח היה"- נפל לתהום המחלוקת וירד לשאול עם כל חבר מרעיו.

שאול המלך שפעל נגד הוראת שמואל והשאיר את הכבשים משלל עמלק למרות שהתבקש להשמיד הכל וכל מה שקשור עם עמלק, ע"פ השכל היה לו רעיון טוב, אך בביצוע הפשוט הוא לא קיים את דברי הנביא ומלכותו נלקחה ממנו: "טוב שמוע מזבח טוב"- לקח לדורות ששמואל הנביא לימד את כולנו- עדיף להקשיב, לשמוע ולבצע ע"פ ההנחיה, מאשר לחשוב אחרת ולבצע אחרת ממה שנתבקשת וליפול.

אבשלום, בנו של דוד, שהחליט לערער על החלטת אביו בנוגע להמשך המלוכה, כי השכל "חייב" אותו שהוא כבן הבכור ימלוך בהמשך לאביו ומצא את עצמו נלחם נגד אביו ולבסוף נהרג.
ועוד סיפורים רבים לשני הנושאים.

ללמוד כהוגן ולהתמלא בידע זה מעולה, בסוף אל תשכח לבצע את מה שלמדת בדיוק כפי שלמדת.
אני קורא לזה "ביטול לשיטה"= משמעת!

החלום שיעקב חולם רק מוכיח את הענין הנ"ל.
יעקב חולם על סולם ה"מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" כלומר דווקא כאשר אדם נמצא כל הזמן עם הרגלים על הקרקע, מחובר לשיטה לביצוע, לבסיס של מה שלמד, רק אז ראשו מגיע שמימה- אז החלומות הגבוהים מתגשמים דווקא על ידי זה שאנו שומרים על הרגליים בקרקע ועל היסודות המוצקים שעליהם גדלנו, חונכנו ולמדנו.

הסיפור האחרון סוגר את המעגל עם הפתיחה כאן של יציאת יעקב מבאר שבע לחרנה- לעבוד במקום הנמוך ביותר בעולם.
הסיפור הבא ממחיש לנו עד כמה יש להירתם לזולת.

יעקב מגיע לבית לבן ומבקש להתחתן עם רחל שהתאהב בה. היות ולא היה לו כסף, לתת כמוהר, בטח ללבן הרמאי והרודף בצע , הוא התבקש לעבוד 7 שנים בעד רחל.
יעקב הבטיח לרחל שישא אותה לאישה.
רק שבשעת החתונה לבן החליף לו את רחל בלאה.
כאשר יעקב גילה זאת הוא זעק ללבן "למה רימתני?"

ידוע שהאבות קיימו את כל התורה למרות שעדיין לא ניתנה- כמו בימנו, כסוג של הידור מצווה, לא היו חייבים, אבל הקפידו מעבר לנדרש, כי בזמנם, האבות היו מחוייבים רק לשבע מצוות בני נח ולכן יעקב זעק ללבן "למה רימתני?" כי רמייה הייתה אסורה בזמנם.

מה יעשה כעת יעקב?
מצד אחד הבטיח לרחל שישא אותה לאישה ומצד שני אסור לו לשאת את אחות אישתו ע"פ תורה "ואישה אל אחותה לא תיקח" – איסור מפורש מהתורה!
אם יקיים את צו התורה הוא עובר על רמייה כלפי רחל, כי הוא הבטיח לה שישא אותה ומצד שני יש לו את קיום צו התורה- לא לקחת לאישה את אחות אשתו.
כאן באה התורה הנפלאה שלנו ומעשי אבות סימן לבנים ויעקב מלמד אותנו כלל גדול לחיים.

קיום התורה בזמנו של יעקב, כפי שציינתי לעיל, היה בגדר הידור מצווה, שלימות אישית, יעקב לא מחוייב בזה עדיין כצו אלוקי, הוא עושה זאת כשלימות אישית שלו להגיע לרמות הידור גבוהות ורוחניות שלו אישית, אבל בגלל שלימות אישית אתה לא יכול לפגוע ברחל שהבטחת לה חתונה, זה צו השעה, כרגע התורה מחייבת אותך שלא לרמות ולכן יעקב מוותר על ההידור שלו ועל השלימות האישית שלו ומקיים את הבטחתו לרחל ומלמד אותנו כלל ענק לחיים,
אתה רוצה להצליח בחיים? אתה רוצה להגיע לשלימות מקצועית?
אל תעשה זאת על חשבון הזולת, אלא כמו יעקב, ותר על ההתקדמות האישית שלך, לך לחרנה, המקום הנמוך בעולם, תכין את עצמך במלוא המרץ והנחישות וההקרבה, תלמד כל דבר שיקדם אותך בחיים, תן לראש להוביל אותך, אבל אל תשכח ש"המעשה הוא העיקר", בביצוע תהיה תמים ומבוטל לשיטה למה שלמדת מבלי להכניס מחשבות זרות שלך למה שלמדת- בצע בתמימות על כמו הרגל ויותר נמוך כמו העקב (חרנה – המקום הכי נמוך בעולם, כך העקב המקום הכי נמוך בגוף) ולעולם אל תעשה זאת על חשבון האחר, תתקדם עם האחר ולמען האחר, אל תחשוש לדרוש מהאחר, אבל לך עם האחר ושם למטה תפיץ את האור שלך בדרך שלך עם הידע שלך וכך ורק כך תראה נחלה ללא מיצרים "ופרצת".


שבת שלום לכולם.