ויקרא


ויקרא

פרשת ויקרא


פרשתנו פותחת במשפט "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר", כאשר האות א' כתובה באופן שהיא קטנה מכל שאר האותיות במילה (א' זעירא).

בתורה לכל דבר יש סיבה וכוונה עמוקה ובעיקר הכוונה לחיים (תורה מלשון הוראה, זה לא ספר היסטוריה של העם היהודי!).

אין זו ה- א' החריגה היחידה בתורה, יש א' נוספת בספר דברי הימים, בתחילתו, א' רבתי (גדולה) שמופיעה בשם "אדם" המכוונת על האדם הראשון.

בשני מקרים אלו ה- א' מעידה על שני אנשים, אדם ומשה.

על משה התורה מעידה שהיה "עניו מכל האדם אשר על פני האדמה" למרות כל מעלותיו הנשגבות.

האדם הראשון היה יציר כפיו של הבורא והכיר בכל מעלותיו ככזה (בספר בראשית רבה, נכתב שהאדם הראשון היה חכם מכל חוכמת מלאכי השרת).

התורה מנחה אותנו להכיר במעלות שלנו כבני אדם ולא לשכוח מהחסרונות שלנו כבני אדם.

מדוע?

יש נטייה בבני אדם להיות זחוחי דעת ברגע של הצלחה או עליה לגדולה.

האדם הראשון, למרות כל חוכמתו, נפל בחטא עץ הדעת והביא מוות לעולם, ואת החטא הזה ביצע למרות גודל חוכמתו.

משה שהכיר במעלות עצמו, אבל תמיד נשאר עניו וצנוע (מעולם לא התרעם על בני ישראל כעם, וספג לא פעם עלבונות אישיים קשים אפילו מצד אחותו ולא פצה את פיו מעולם נגדה, למרות מעמדו כמנהיג העם).

כאשר משה קיבל לידיו את התורה הוא אמר לעצמו שזה שהוא זכה בזה מלמעלה, כמתנה, אסור לו להתגאות בזה ואדרבא אם התורה הייתה ניתנת למשהו אחר, גדול ממנו, הוא היה מגיע לדרגות גבוהות ממנו לאין ערוך.

הענווה של משה מוסברת ברש"י (מפרש התורה ע"פ פשט) שה- א' הקטנה מרמזת גם על החיבה של הבורא למשה דווקא בגלל הענווה שלו.

כך התורה מלמדת אותנו שבכל יהודי קיים גם האדם הראשון גם משה וכל יהודי חייב לשאת בתוכו את שניהם, מצד אחד הכרה במעלותיו ומצד שני להשאר עניו וצנוע, בשעה שהוא עולה לגדולה ובטח כל עוד הוא לא במעמד הזה.

אדם שזכה למתנה מלמעלה, בחוכמה מיוחדת, נהיה עשיר, אדם מצליח, אדם שממציא דברים, וכו', חייב לראות בהצלחה שלו כמתנה מלמעלה ולא יותר ולכן חייב הוא להשאר עניו.

הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) גדול הפוסקים ומפרשי התורה כותב באגרת לבנו (אגרת הרמב"ן):

"השפל עצמך וינשאך המקום" (ה') ובהמשך הרמב"ן ממש נותן הכוונה לבנו כיצד לעשות זאת וכיצד ממדרגה זו של ענווה ניתן להגיע לגבהים גבוהים ברוחניות.


איך זה קשור לחיינו בכלל ולמסחר?


יש לנו נטייה לחשוב שאם הגענו למעמד בחיים, אנחנו יכולים לנצל אותו לטובתנו בלבד.

יש לנו נטייה לחשוב שאם הצלחנו או הגענו לרמה מסוימת בחיינו הן בכסף והן במקום העבודה (נניח שמינו אותנו למנהל) אזי יש לשכוח מאין באנו ומאין התחלנו ולהתחיל להתנשא על אנשים.

זה בדיוק המתכון לתחילת ההתדרדרות שלנו.

מתחילים בזחיחות הדעת, משם להתנשאות ומשם מאבדים קשר עם העם והכפופים לנו ונעשים מנוכרים וקרים לאחר.

מנהיג שאינו מחובר לעם שלו ולקהילה שלו- לא ישאר מנהיג לאורך זמן, הוא חיי חיים שאולים במעמד הזה  וכך כותב הרמב"ן מתוך המשך אגרתו לבנו:

"עתה בני דע וראה, כי המתגאה בלבו על הבריות, מורד הוא במלכות שמים, כי מתפאר הוא בלבוש מלכות שמים, שנאמר: ה' מלך גאות לבש וגו'.

במה יתגאה לב האדם? אם בעושר, ה' מוריש ומעשיר!

ואם בכבוד?, הלא לאלוקים הוא, שנאמר: והעושר והכבוד מלפניך!, ואיך מתפאר בכבוד קונו?

ואם מתפאר בחכמה?, מסיר שפה לנאמנים, וטעם זקנים יקח!

נמצא הכל שווה לפני המקום!, כי באפו משפיל גאים, וברצונו מגביה שפלים, לכן השפל עצמך וינשאך המקום".

במסחר זה לבטח חייב לדבר למובילי הדעת בקהילות, מנטורים וכו'

אבל כאמור זה קיים בכל אדם ואדם גם במי שאינו "מנטור", ישנם סוחרים שהחלו להצליח או הצליחו כבר לא מעט זמן במסחר בצורה מכובדת והחלו לסחור בזחיחות הדעת, הם כבר לא מכינים את המניות כראוי ליום המסחר, כבר החלו לזלזל ולא להקפיד את כללי האסטרטגיות, הפסיקו לחזור על החומרים בהכשרה, מידי יום לפני המסחר, לרענן את הדברים באופן קבוע, כל פעם חלק אחר וקטן, התנתקו מקהילות כי לפתע זה נהיה "רועש" להם והם צריכים לפתע "שקט במסחר", החלו לזלזל בדברי המנטור שלהם, החלו ל"עגל פינות" בשיטות, ויש כאלו שכבר החלו לדבר ולכתוב כ"מנטורים" ואני מדגיש את כ' הדימוי, רק כ', כמו ולא באמת, כי מנטור חייב להיות מעט מעבר לרק הצלחה במסחר, ומכאן מתחיל גל של הפסדים שמוחק להם את כל הרווחים לגמרי.

סוחר שרוצה להשאר סוחר מוצלח ורווחי, לאורך זמן, חייב להשאר ענין וצנוע.

חייב להגיע לכל טרייד שלו או יום מסחר שלו כאילו היום זה הטרייד הראשון בחייו.

זה הטרייד הגורלי שלו בין להצליח ובין למחוק תיק- ממש ככה.

להשאיר את הרעב שלו להצלחה וללמוד ולא להפסיק ללמוד אף פעם גם באם זה לחזור כל יום על החומר.

אני תמיד אומר לתלמידיי, כל טרייד וכל יום הוא קרב חדש וקרב קשה יותר מאתמול, כי לשמור על ההצלחה זה הרבה יותר קשה מאשר להגיע אליה!!!

תשארו ענווים, תשארו לומדים, תשארו או תחפשו קהילה שדוגלת בענווה וצניעות.

לבטח יאמרו הציניקנים: אבל מדוע אתה בעצמך זועק כאן לפעמים, מציג תוצאות שלך ברבים בפאר וכו'?

אז המענה הוא פשוט. גם משה ידע לזעוק על העם כאשר ראה פריצות בעם (חטא העגל וחטא זמרי עם האישה המדינית, ובטח כאשר בנ"י לא רצו להיכנס לארץ ישראל) כשהיה צורך להוכיח את העם במילים קשות משה ידע להתעלות מעל האופי הרגיל שלו וגם לכעוס, אבל לכעוס מתוך אהבה לעם ולמענו.

וזו בדיוק דרכי (והלוואי והייתי ציפורן ברגלו של משה) אני כועס מתוך אכפתיות לתחום הזה, מתוך אכפתיות לכספים שלכם (כסף בתורה נקרא גם דם, "דמים" ויש עליי חובה הלכתית "לא תעמוד על דם רעיך", רבים חושבים שמדובר רק בתחום הפיזי, אז לא!, מדובר גם כאשר רואים עוולה הקשורה לממון ולכסף ולכן יש את החובה להתריע ברבים ולא לשתוק) ולכן בהיבט אחר זו חובתי המוסרית לשתף את ידיעותיי ומסקנותיי ואת "פקיחת העיניים" שלי עבורכם ולמענכם.

מי שרוצה שיקח את הדברים לתשומת ליבו ומי שלא, אני את שלי עשיתי ולא רק ע"י לצאת ידי חובה במס' מילות אזהרה, אלא חופר לכם מידי יום שתראו את האמת, שתפקחו עיניים, שתבינו מי מנסה לעבוד עליכם או מסכן את כספכם במניות שהוא מעלה לכם וכו'- זו חובתי דווקא בגלל שקיבלתי מתנה מלמעלה לראות את הדברים באופן ישר ולא עקום ולהעניק את הידע שלי לתלמידיי מכל הלב והנשמה הרבה מעבר למה ששילמו לי בעבורו בכסף, בדמים.

בטח תשאלו אז מדוע אני גובה כסף על ההכשרות שלי?

התורה גם קובעת שעל ידע יש לשלם!

ספר שקיבלת תן עליו אפילו דולר, אבל תשלם עליו.

לידע צריך להגיע, לעמול, לשלם עליו לאחר שהזענו עליו קודם, 

למה? כי רק כך יש ערך ללמוד שלנו ורק כך נשקיע בחזרה על מה ששילמנו.

יש אמרה שלקוחה מהיהדות מהנביאים ומאחד הסיפורים (האר"י הקדוש ותלמידו רבי חיים ויטאל) אבל כולם מכירים דווקא את האמרה מהגויים ולכן אשתמש בה כראשונה: "המורה מגיע כשהתלמיד מוכן" – בשפתינו בקודש זה נכתב כך:

"הוֹי כׇּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב" (ישעיהו נה, א ... אגב המים הכוונה לתורה) ולכן יש ענין בגביית תשלום על ידע ומניסיון מה שעולה בחינם שווה חינם הן לתלמיד והן למנטור כי אז הוא לא מרגיש כלל מחוייב לתלמיד!

ואני חייב לציין ישנו רווח נוסף למנטור, הוא בזכות התלמידים תמיד חייב להשאר חד ומעודכן כל הזמן בחומרים שלו ע"מ לענות לכולם ובטח באם הוא חי ונושם מסחר וסוחר ע"פ כל מה שהוא מלמד.

 שבת שלום לכולם