וישב



פרשת השבוע בראי למסחר.

השבוע אנו קוראים את פרשת וישב.

לאחר כל הצרות שעברו על יעקב וההצלחה לעבור את כולם בשלום,

יעקב מחפש לשבת בשקט ובשלווה וחוזר לעיר מגוריו, באר שבע.


בהקדמה לכל סיפור יעקב בבאר שבע וחלומות יוסף ובהמשך סיפור מכירתו של יוסף, התורה מביאה לנו את כל רשימת אלופי עשיו לדורותיהם,

ונשאלת השאלה בשביל אנו צריכים את הרשימה הזו?

חז"ל מסבירים לנו: "משל למלך שהייתה לו מרגלית שהושלכה לעפר לבין הצרורות (אבנים)... הוצרך המלך לפשפש בעפר ובצרורות... כשהגיע המלך למרגלית (כלומר מצא אותה) הניח את העפר ואת הצרורות ונתעסק במרגלית"

אז מובן שאנו כעם ישראל משולים למרגלית ומלכי עשיו לעפר ולאבנים, אבל במה זה תורם להבנה במה שקרה ליעקב ובהמשך ליוסף?

ההסבר הוא ממש פשוט,

עפר אינו מסתיר על המרגלית, ניעור קטן והעפר מוסט ויופי המרגלית נחשף, כלומר יש דברים שהם נראים כשליליים, אבל עם מעט השקעה בניקוי מתגלה הטוב שבהם.

הצרורות, האבנים- אין בהן שום דבר טוב הם תכלית הרוע והשקר והם יכולים לגרום לנזק ולכן אותם צריך להשליך מהחיים שלנו.


תפקידנו להפריד את הטוב מהרע ולהעלות אותו לקדושה ואת הרוע הגמור לחשוף/לגלות ולזרוק ולאבד אותו מהעולם כפי שמבטיח לנו הנביא: "והיה בית יעקב לאש... ובית עשיו לקש ואכלום ולא יהיה לו שריד", כלומר לבסוף מהרע לא ישאר זכר כמו שלקש לא נשאר זכר לאחר האש.


גם יוסף עבר מסכת דברים דומה.

הוא חלם חלומות (נרחיב תיכף) והלך לספר לאחיו מתוך דאגה לעתידם ואף הלך מרחק גדול ואפילו מסוכן לחפש אותם ולנסות להוכיח אותם בצורה טובה יותר.

בתמורה קיבל כפיות טובה ומכרו אותו למצרים ואלמלא התערבות של יהודה הוא היה אף נרצח.


במצרים עבד בצורה הכי נאמנה בבית הסריס.

בית הסריס התברך מאוד בזכות יוסף הצדיק וגם שם הסיפור נגמר בכפיות טובה ובעלילת דם והוא הושלך לכלא.

גם בכלא הוא לא נשבר ולא שינה ממנהגו, עדיין להאמין לבני אדם, ועדיין המשיך לנסות ולעזור.

בכלא הוא פותר את חלומם של שני חולמים, שרי פרעה לשעבר, וגם בבקשה שלו אליהם שיזכירו אותו לפני פרעה, שהוא יושב בכלא לחינם, גם זה לא קורה בפועל, אבל יוסף בשלו, לא מתייאש, למרות כל הבעיות והתככים בדרך ואי האמון המוכח בפועל של אנשים שיוסף עזר להם והם פשוט "שכחו" את עזרתו ולא מילאו את חלקם ב"חוזה" עם יוסף, בתמורה לעזרתו.  

יוסף לא נכנע ל"סכינים בגב" הללו וממשיך להאמין בדרכו ובדרך בה הוא עוסק מול אנשים (כפי שיסופר בפרשה הבאה), לבסוף יוסף עולה מהבור הכי עמוק עד לדרגה הגבוהה במצרים, משנה למלך!.


בעצם יוסף הופך את הרע שקרה לו לטוב ע"י גילוי מהות הרע, שהוא בעצם הטוב (וגם במפגש עם אחיו בעוד מס' פרשות הוא אומר להם שאין להם ממה לחשוש, שכל המכירה שלו למצרים על ידי האחים גולגלה מלמעלה למטרה טובה, לעזור להם לבסוף, רק שאת נושא זה הוא ניסה למנוע מההתחלה ואז התגלה שכל ניסיונות ההוכחה שלו אליהם ע"י סיפור החלומות היו למטרה טובה).


ניגע לרגע גם בחלומות יוסף כי הם המהות שלנו בחיים.

יוסף חולם שני סוגי חלומות שנראים על פניו זהים ברעיון, אבל מעט שונים בסיפור.

בחלום הראשון הוא חולם שהם עובדים בשדה ומאלמים (אוספים) אלומות וכל האלומות של האחים משתחווים לאלומה של יוסף.

בחלום השני מסופר שהשמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים ליוסף עצמו.

הרבי מסביר לנו שזו מהות היהודי. תפקידנו קודם כל בעולם היא לעבוד בעולם, "יגע כפיך כי תאכל", לאלם אלומות, עבודה בשדה (העולם שלנו משול לשדה), עבודת בירורים- לברור את הטוב מהרע ולעסוק בטוב ולגלות את הטוב שקורה גם ברע ורק את הרע הגמור לזרוק לאבד מחיינו..

רק בהמשך יהודי מגיע, דרך התורה והמעשים שלו, לדרגה של עיסוק רוחני גבוה כמו השמש והירח והכוכבים, אבל לדרגה זו מגיעים קודם כל ע"י עבודה קשה בשדה- אין דרך קיצור אחרת!


אז איך זה קשור לעולם המסחר שלנו?


כמה שקרים, כמה עקיצות השוק הזה "אכל",  לאורך השנים ועדיין "אוכל", כמה רע ושקר נחשף, אבל "תעשיית השקר" ממשיכה להתקיים, לצערנו, בדמות כל מיני שרלטנים ומבטחי הבטחות ומבטיחי "חלומות וורודים".

כולם דואגים למכור לנו "אני הסוחר המוביל בארץ", "אני ממציא השיטה החדשה", "אצלי יש תעשיית תלמידים מצליחים", "רק הרובוט שלי עובד", "רק סווינג עובד", "אני מלך בתחום שלי", "אצלי תפטרו את הבוס", "אצלנו תייצרו 200$ ביום", "הטכני מת", "רק השקעות", "בואו ללמוד את שוק ההון ב 179שח", "בואו נמלד אתכם בחינם" ועוד הבטחות שווא שונות ומשונות, אבל מכל אלו לא רואים ולא זכינו לראות חשבון חי אחד בודד, תוצאות מחשבון חי מוכח לאורך תקופה מוכחת, רק סרטונים מגמתיים וידועים כדמו!


תפקידנו כסוחרים לברור את הטוב מהרע, לחשוף את הרע והשקר, לפקוח את העיניים ולראות את האמת ולדרוש ללא שום בושה, לראות תוצאות מוכחות מחשבון חי.


באם לא נעשה זאת, הרי הטענות יופנו רק אלינו, ומה הפלא שכל "תעשיית השקר" ממשיכה לפעול ולהפיל חדשים שלא מכירים מקרוב את האמת, כי במקום להסתמך על העובדות הם מסתמכים על סיפורים והבטחות.


יחד עם זאת, מי שחי כיוסף מבין שאסור לאבד את האמון בבני אדם.

צריך אומנם לברור ולמיין טוב יותר ולחפש את המרגלית ע"י השלכת אבני השקר וניעור העפר של רעשי הרקע והתפאורות שמנסים לשים ולסנוור את העיניים שלנו והעיקר לא להתעסק בעיקר- לתת תוצאות מוכחות לתלמידים, עד אשר מגיעים למרגלית.


לאחר שהגענו לשבת בשלווה ומצאנו את הטוב (המרגלית)  מגיע הרגע בו אנו חייבים להבין שהחלום של האחד יכול להיות גם החלום שלנו, אבל חייב לבדוק ולברר איך החלום הוגשם וע"י איזה שיטות עבודה הגשימו אותו.

חייב להבין שהצלחה לא מגיעה בין רגע- זה חלום שווא שיסתיים בחלום בלהות, כל שכן באם לא בררנו ולא בחרנו את הטוב מהרע.


ההצלחה מגיעה לאחר המון עבודה קשה בשדה, לאלם אלומות, לאסוף עוד ועוד ידע, ניסיון, תרגול, הפנמה של דברים ולבסוף לדעת להפנים גם ביקורות נוקבות מצד יוסף ( כפי שהוכיח את אחיו) כי תפקידו של יוסף הוא לבסוף לספר לכם את האמת על מצבכם במסחר, על הדברים שהוא רואה באופן המסחר שלכם, על הטעויות שלכם, להוכיח אתכם, לשים לכם מראה אמיתית מול הפנים.

הכי קל לחייך וללטף על כל טעות, אבל כאשר למשהו אכפת מכם באמת, הוא גם ידע לתת לכם ביקורת נוקבת ואפילו "אישית לוחצת", רק כי אכפת לו מכם, בדיוק כפי שכהורים נעיר לילד שלנו על כל דבר שנראה לנו לא חינוכי או מסוכן ופחות נעיר לילד שאנו לא מכירים.


חבריי היקרים, הצלחה מגיעה לאחר התמדה ועבודה קשה והמשך אמונה בעצמכם וביכולות שלכם ובשיטות מסחר מוכחות ודווקא ע"י עבודה קשה של תרגול וצבירת ידע והפנמה שלו, ניתן להגיע לחלום והתגשמותו כמו אצל יוסף.


אני רק אוסיף,

גם כאשר מגיעים לדרגה של יוסף, לא מפסיקים לעבוד על עצמכם ואז זה אף קשה יותר, כי להגיע לרמה גבוהה זה קל, לשמור על הרמה הגבוהה זה הקושי!

יוסף אומנם הגיע לדרגה של משנה למלך, אבל אל תשכחו הוא היה אחראי על כל מצרים ובשלבים מסויימים אף על כלכלת כל העולם ויחד עם זאת הוא לא שכח ללמוד תורה כל יום וגם לא שכח את אחיו ולדעתי דווקא בגלל שאחיו היו עימו בתקופות הכה מסובכת בעולם, הרעב בכל העולם, הוא קיבל את החיזוק של המשפחה, של ה"ביחד", רק כך יוסף יכל להתמודד עם עול המלכות ועול כלכלת העולם, יחד עם שמירה על התא המשפחתי וכמובן לשמור על דרגתו ואי נפילה לפיתויים מידי יום ביומו.

זו עבודה הרבה יותר קשה מאשר להגיע להצלחה, אבל את זה עושים יחד כמשפחה, בתוך קהילה מגובשת ותומכת כאשר כל אחד נותן את הפידבק שלו ומביא את היתרונות שלו ואת הסייגים שלו כתרומה וכחלק מהקהילה.


שבת שלום ומבורך לכולם

.