וישלח


וישלח

פרשת השבוע היא "וישלח"

הפרשה עוסקת בעיקר בהכנות של המפגש הקשה בין יעקב לעשיו.

שווה לקרוא עד הסוף ולהבין עד כמה הנושא קשור מנטלית למסחר.


לפני המפגש המסוכן בין יעקב לעשיו, יעקב מכין את עצמו ל 3 פעולות:

1. לתת מתנה- לתת חלק מממונו לעשיו - דבר שיעקב לא אהב כי על רכוש זה עמל קשות.

2. תפילה- חשב שאולי הוא חטא במשהו, עבר איזו עבירה ולא הגיע שלם למפגש עם עשיו ולכן בחר בתפילה שתתקן באם חטא (מלשון החטיא, פספס).

3. פעולה הכי קשה מבחינת יעקב הייתה הכנה למלחמה....

"להרוג או להיהרג"....ללכת עד הסוף בלשוננו.


בנוסף להכל, יעקב מכיר מעולה את האופי של עשיו ויודע מי הוא בדיוק, "דע את אויבך" ויודע במה הוא חזק, מה הוא אוהב, איך ניתן לרצות אותו וכו'


בפעולות יעקב יש סתירה פנימית כי הן מנוגדות האחת לשנייה.

ונשאלת השאלה מדוע היה צריך מס' פעולות נוגדות?

מידת יעקב היא תפארת (האמת), האמצע, שהיא משלבת גבורה וחסד.

יעקב הבין שלהכנה מול עשיו הוא צריך להיות גמיש ודינמי

ובאם יבוא מוכן רק בקו אחד הוא יוכל להפסיד מול עשיו.


דינמיות וגמישות מוציאה אותנו מקיבוע ו"מהליכה עד הסוף" ללא תוכנית חלופית ולכן יעקב הכין גם תוכניות חלופיות למפגש עם עשיו.

הכנה רוחנית, מנחה לפיוס ואם לא תהיה ברירה גם מלחמה עם כל הקושי והסיכון שבדבר.


ניתן לומר שיעקב התעלה ממש מעל הטבע והאופי הרגיל שלו, יעקב שהיה איש תם ויושב אוהלים (לומד תורה ואצל לבן למד שצריך גם לעבוד קשה בחיים להגיע להישגים ולתוצאות וככל הנראה גם "למד" מלבן תחבולה או שניים) החל לפני המפגש לתכנן "תחבולות מלחמה" במקביל לשלום, שני תנועות הפוכות לגמרי.


יעקב שבהמשך שמו משתנה ל"ישראל" כי "שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל" מלמד אותנו שבעבור ההצלחה וההישגים החשובים שלנו בחיים חייב לצאת מאזור הנוחות שלנו וחייב להיות דינמי.


כך גם במסחר.


כל טרייד שלנו חייב להיות מורכב מדינמיות וגמישות מחשבתית.

קיבוע מחשבתי כמוהו הכנה למצב אחד שיכול להוביל את כספנו להרוג או להיהרג ( בד"כ למצב של יהרג).


ההכנה למסחר/ למניה, הכנת 2 תרחישים דינמיים מושתתים על יסודות חזקים, גורמים לנו לפתוח את הראש להגיע מוכן לכל מצב, שלא נופתע.


גם אנחנו לא נהנים להכין את המנחה את המתנה ( הסטופ/ הסיכון) לבורסה אבל חייבים לדעת ולהכין אותו עוד קודם לכניסה לטרייד.


אנחנו גם חייבים ל"התפלל" כמו יעקב- לעשות בדיקה אצלנו האם אנו נכנסים ע"פ כל הכללים שלמדנו? האם לא שכחנו כלל או שיעור חשוב או פיספסנו איזו בדיקה שחייב לעשות טרם הכניסה לטרייד?


ולבסוף אסור לנו להיות מקובעים, גם כאשר כבר נכנסנו למלחמה...

גם למלחמה יש הכנות! ולמלחמה מתכוננים ונערכים ומכינים תרחישי מלחמה אופטימיים ופסימיים.


יעקב חצה את המחנה שלו לשני מחנות/מקומות שאחד ינצל באם השני יהרג.

גם אנו, במסחר, חייבים להבין ולדעת שאסור להילחם עד חורמה...חייב להשאיר חלק נכבד מהתיק ליום שלמחרת...חלק כזה שיגרום לנו להמשיך ולהצליח ולגדול ולכן הסיכון חייב להיות נמוך ונשלט!


השם יעקב מסמל את חלק של העבד "יעקב עבדי"

עבד עובד בכפייה ולא מתוך התלהבות ואהבה

ישראל שמו השני של יעקב, מרמז על ענין הבן: "בני בכורי ישראל" ובן עושה דברים למען הוריו מתוך לבביות...אהבה...התלהבות וכו.


גם במסחר זה אותו דבר.

יש בנו את החלק שחייב להיות ממושמע וצמוד לחוקים ולכללים שלמדנו...אם לא נעמוד בהם ניזוק!- כמו העבד.

אבל למסחר צריך גם להגיע בשמחה ומתוך אהבה למסחר, מתוך בטחון שאתה יודע שזה אפשרי ואתה יכול להרוויח וצריך לנצח, לאחר שעברת את שלב ה"עבד", את השלב שאתה בקי בחוקים ובכללים ולאחר שבדקת אותם, נשאר לך להינות מהמסחר עצמו.


ובדיוק כפי יעקב שהכיר את הצד שמולו, את האויב , את עשיו, כך גם עלינו להכיר את כל השחקנים בשוק, אלו הלונגיסטים שמחולקים למס' קטגוריות שונות ואת השורטיסטים ואת שחקני הפונדמנטל ובעיקר איך עובדות המכונות בשוק.

כל זמן שלא נבין/נכיר וננצל את השחקנים הללו ונכין לנו תחבולות נגדיות משלנו למען ההצלחה וההצלה שלנו- לא נתקדם ליעדים שלנו ולמטרות שלנו שבגללן הגענו למסחר.


לפעמים חייב גם לתת מנחה, להוציא כסף מכיסנו למען הגשמת החלום שלנו, למרות שזה קשה ולמרות שכמו שיעקב תרם מזמנו וממרצו לא מעט שנים ( כ 20 שנות עבודה קשה) עד אשר הגיע לעושרו/להצלחתו גם אז לאחר 20 שנים של השקעה הוא הבין שהוא חייב להוציא עוד מנחה לעשיו, כי זה עוד מכשול בדרך להצלחה ולשלווה כפי שנקרא בפרשה הבאה.


בהצלחה לכולם ושבת שלום.