חיי שרה


חיי שרה

הפרשה עוסקת במותה של שרה אימנו לאחר שחייה 127 שנה

אך לפרשה באופן פרדוקסלי קוראים "חיי שרה".


מדוע?

המפרשים אומרים ששרה חייה בת 100 כבת 20 מבחינת פעילותה

ובת 20 כבת 7 לתמימותה וצידקותה מבחינת חטא.


מי שיקרא את כל הפרשה יבין בדיוק מדוע קוראים לפרשה "חיי שרה", כי לבסוף היא השאירה את חותמה בדרכה ו"ניצחה" בדרכה שלה.

אין ספק שהיא "ספגה" חסד מאברהם בעלה, שנתן ללא אבחנה ולא הבדל של דת, מין וגזע, אך למרות הכל נאמר לאברהם "כל אשר תאמר לך שרה, שמע בקולה".

שרה ראתה את קלוקלת ישמעאל, את עיסוקו בתפל ובעיקר את משיכתו לצייד ולכן לא הסכימה שיצחק, בנה הצדיק, יגדל יחד עם ישמעאל, שיוכל לדרדר אותו למחוזות לא לו.

וכך היה! 

יצחק לא גדל במחיצת ישמעאל ויצא ממנו יצחק אבינו שכל חייו חי בארץ הקודש ולא יצא ממנה כמו אביו או כמו בנו, יעקב.


שרה רצתה ליצחק כלה ממשפחתה וכך היה, היא לא הסכימה שיצחק ינשא למשפחה לא מבורכת וכך היה.

אצל יצחק התחיל השידוך הראשון בעולם, שידוך מוצלח יש לומר.


הוכחת ניצחונה של שרה באה לידי ביטוי כאשר רבקה, אשתו של יצחק, נכנסה לאוהל של שרה, לאחר מותה, והנר שהיה דולק באוהל משבוע לשבוע, בדרך נס, חזר לדלוק וכל המסורת של שרה נמשכה דרך רבקה.


בהמשך הפרשות נבין שגם רבקה בחרה בדרכו של יעקב במקום בדרכו של עשיו ותמכה בקבלת הברכה ליעקב במקום לעשיו ועזרה ליעקב "לקחת" את הברכה מעשיו.

ליצחק (רק בדרכו הייחודית לו), כמו לאברהם, הנתינה לכולם, הייתה באופן כללי לכן לא יחסו לזה חשיבות, אבל לאמהות, שרה ורבקה- זה היה ענין עקרוני.


בסיום דרכה של שרה בעולם, מתברר שאברהם, שהיה איש של חסד, שמוכן לתת לכולם ללא שום חשבון והבדל,

בוחר לקנות חלקת אדמה, מערכת המכפלה, ולהפוך אותה מקניין ציבורי (ע"י רכישה כספית לא מבוטלת בכלל בזמנם) לקנין פרטי ואפילו פרטני, שבו יקברו כל האבות הקדושים והאמהות הקדושות (למעט רחל שתפקידה שונה בעולם) עבור כל העם היהודי לדורותיו.


נסיים ונאמר ששמה של שרה מעיד על מעשיה, שרה מלשון שליטה כמו שר(ה)...ולכן לבסוף היא הייתה צריכה להיות זו שקובעת וזו שמנתבת את מעשיה בעלה, אברהם, למחוזות הנכונים.

היא הייתה היוזמת, כפי שרבקה בהמשך המשיכה את דרכה להיות היוזמת ונתנה ליעקב לזכות בברכה ובהמשך גם הבריחה אותו מארצם, שמע עשיו יהרוג אותו.

ומכאן שאם אדם משאיר חותם שלו בעולם, ודרכו נמשכת אזיי הוא "חיי"- דרך מעשיו בעולם

ועל זה מבוסס כל עולם הנתינה והנצחת הפעולות של האדם בעולם- להשאיר חותם שלו בעולם שתהיה לחייו משמעות גם לאחר מותו.


אך זה קשור למסחר ולחיים?

כמו שרה, גם האדם, צריך לדעת שיש את ענין הנתינה והחסד והעזרה, אבל לבסוף הנתינה צריכה לבוא על פעולה של השני, פעולה שמזכה אותו בנתינה, לבסוף אף אחד לא יהיה מוכן לקבל "לחם בושה", אלא תמיד נעדיף לקבל בזכות ולא בחסד, מתוך עבודה שלנו ולא מתוך ידיו של משהו אחר, האדם רוצה להיות עצמאי ולהביא את חייו לדרכו שלו שהוא בוחר בה.

כולכם לבטח מכירים את המשפט: במקום לתת דג בכל יום לעני תן לו חכה ולמד אותו לדוג.

אדם שהוא יוזם (שר/ה) ופועל לבצע את רעיונותיו, דרכו, חלומותיו ולפעמים גם מקבל החלטות קשות בדרך של בחירות נכונות- לבסוף הוא זה שזכרו ישאר בעולם למשך שנים ויקרא "חיי", גם במותו, מהסיבה שהוא השאיר חותם, השאיר מסורת, השאיר דרך לדורות הבאים אחריו.


ובמסחר:

חפשו מקום שמקנה לכם עצמאות, מקום שמקנה לכם דרך מסודרת, שיטה מכוונת וסדורה מתי להיכנס ומתי לצאת- רק ע"י משנה סדורה בנושא- תצליחו!!


חפשו מקום שמצד אחד הוא בנתינה ומצד שני יודע לתת רק למי שמגיע,

מקום שעושה למענכם, אבל רק לאחר תגובה שלכם,

מקום שמצד אחד מוכן לתת להעניק את כל הידע שלו ומצד שני יודע לתת "בראש" מקצועית כשצריך,

מקום שמוכן לתת לרבים ומצד שני לא מתפשר על ערכים ועל כללים ברורים וקשוחים למען ההצלחה שלכם,

מקום שמחנך אתכם לסחור באמת ומפתח אצלכם מחשבה של סוחר ותגובות של צייד מוצלח.


ההבדל בין ללמוד מסחר ובין ללמוד לסחור הוא הבדל ענק (!!!),

שעד שלא נפתח אותו עם עצמנו ע"י ידע ועזרה חיצונית ושיטתית לא נוכל להצליח במסחר באמת ברמות שאנו באמת רוצים להיות...


שבת שלום ומבורך.