פסח


בואו ניקח את מהות החג לכיוון המנטליות.

יש בפסח מספר מוטיבים חזקים שכדאי ללמוד אותם.

1. מדוע מנקים ושורפים את החמץ בפסח ועוברים לאכילת מצה?

2. איזה ילד מהארבעה ילדים בהגדה נמצא במצב הכי קשה?

3. מדוע ההגדה פותחת בהזמנה, לכל מי שרק רוצה לבוא ולסעוד ולשמוע את ההגדה?

4. מה עיקר המצווה בחג הפסח: ההגדה/הארוחה/ ה- 4 כוסות/אכילת המצה/האפיקומן?


מענה:


1. החמץ מסמל את גבהות הלב- את הגאווה - כי החמץ תופח, הלחם גבוה, תפוח באוויר. החמץ מסמל את הרע שאותו צריך לנער מאיתנו, לעומת המצה שהיא דחוסה ואין בה גובה- המצה מסמלת את הענווה והשגת הדברים בדרך של קושי ועבודה קשה.

היהדות מסמלת לנו שבפסח זה זמן לחשבון נפש, זמן לנער את הגאווה מאיתנו ולזרוק החוצה את הרע, לנער אותו ולחשוף אותו ולהיזהר מהרע בכל רגע נתון בפסח ולכן חמץ כל שהוא לא בטל בפסח עצמו, לעומת חוקיות הכשרות שלפני הפסח, שבה החמץ בטל בשישים (כלומר באם יש כמות קטנה ולעומתה יש כמות פי 60 יותר גדולה, החמץ בטל, אבל לא בתוך החג כאמור) כלומר הגאווה והרע בפסח אסורים לגמרי.

דווקא הענווה והצניעות הם אלו שאמורים להוביל אותנו, בסוף ימי הספירה, שמתחילים למחרת הפסח, עד לחג מתן תורה- שבועות.

ההלכה קובעת דבר מעניין, מצוות אכילת מצה בפסח, בלילה הראשון, חלה רק בדבר שיכול היה להחמיץ ולא החמיץ ולכן מצה מתירס, למרות שהתירס כשר בפסח (לאוכלי קטניות בפסח), אין יוצאים במצוות מצה מתירס!

מה ההלכה בא לומר לנו ברוחניות, הקושי והמצווה/מטרה היא רק למי שיכל ליפול ולא נפל או בחר שלא ליפול, דבר שמראש לא היה ניתן ליפול בגללו, אינו המצווה, הבורא בחר בנו, דווקא במצוות מעשיות שניתן ליפול בהם, אבל כשבוחרים לא ליפול בהם- אז אתה בצוותא (מהמילה מצווה) וחיבור עם הבורא כי זה הרצון העליון.

גם במסחר זה כך- אם אתה בא תעב בצע וגבה לב שלא מוכן לשמוע וללמוד וחושב שאתה המבין ואתה זה שיודע הכל- הסוף מר!, דווקא אלו שבאים פשוטים, עם קבלת מרות ורצון לעבוד בתוך קהילה ולהישמע למוביל האמיתי שלה - יזכו להינות מהעבודה הקשה, בדרך של אכילת המצה עד להצלחה המיוחלת.

את הכשלונות יש לחבק וללמוד מהם להבא, הם המצה שיכולה להחמיץ, אם תיתן מקום לתיקון, ללמידה מהטעות ולהבא לא תחמיץ את כללי השיטה והמנטליות - אתה תהפוך למצה, למשהו שהוא מאוד אמוני (המצה נקראת גם לחם אמונה) אדם שמאמין בעצמו ויודע שיש דרך עד להצלחה ומתקן את כל מה שצריך תיקון בדרך להצלחה ולחיבור עד להצלחה.


2. ישנם 4 ילדים בהגדה (חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול) והילד שנמצא במצב הכי קשה הוא דווקא הילד שלא נמצא בכלל סביב השולחן, זה שנמצא עם עצמו בחיפושים, בטיולים, בחיפוש עצמי- הרבי הורה לנו שדווקא לילדים הללו יש להביא להם את הפסח עד עליהם ומכאן כל הסעודות סדר פסח הענקיות שחב"ד עושים בכל העולם.

גם במסחר זה כך- ניתן לומר אני מצליח במסחר/אני בקהילה נהדרת וטוב לי, אבל באם לא נביא את "סיפור ההצלחה" לבחוץ", לסוחרים שעדיין מפסידים ומאשימים את עצמם, שלא בצדק, כי מכרו להם "סיפורי הצלחה בגרוש" של "מנטורים", אז בעצם אנחנו מתעלמים מהחבר/ה שבחוץ- אסור לנו לדאוג רק לעצמנו!!!


3. פסח זה זמן של "ביחד", זמן של "קהילה גדולה", זמן של תרומה ועזרה לחלש, זמן בו כל יהודי חייב לחוש כמלך ולכן יושבים על כריות ומסבים בשתיית היין כמו שהיו שותים בעבר המלכים.

בשביל זה חובה עלינו לפתוח את הדלתות ולהזמין את כולם לאכול ולשתות ולשמוע את ההגדה כולה.

גם במסחר זה כך- כח הקהילה והעזרה לשני להצליח יחד כמשפחה אחת- זה כח ענק, זה גם תורם בחזרה לכל אחד... תתרום את חלקך, אל תחכה שיעשו זאת עבורך או לפניך, משם אתה תראה עד כמה היה שווה להיות חלוץ, כי הסיפוק שתקבל מזה הוא ענק ואליך יצטרפו כל מי שהוזמן ל"סעודה" והנה לנו קהילה פורייה, איכותית, תומכת ומקצועית.


4. עיקר המצווה בפסח היא דווקא ההגדה!!

לספר לילדים כמה שיותר סיפורים על יציאת מצרים ומה קרה שם, כפי שהסיפור מופיע לכל אורך ההגדה.

רובנו, גם אני בעברי, היינו "מריצים" את הקריאה ע"מ להגיע לאוכל- כאילו שזה העיקר, אך העיקר באמת זו ההגדה - האמירה לילדים והסיפורים לילדים על יציאת מצריים- כפי שנאמר "והגדת לבניך" מכאן המילה "הגדה".

גם במסחר זה כך. לא תספר ל"ילדים" (ע"פ הגמרא תלמיד = בן) שלך, לקהילה שלך, על ההישגים שלך, תלמיד שלא ידווח על ההישגים שלו לקהילה, למנטור שלו או לא יעלה תוצאות עסקאות שלו, מתוך "הגדה" של ממש, גרף חתום מתוכנת מסחר עם כל ההסברים לכניסה וליציאה מהעיסקה, אזי הוא לא יצליח במסחר!- דווקא זה שמספר, מדבר על הקשיים שלו, לא חושש לספר על ההפסדים כמו גם על ההצלחות שלו, יצליח, לעומת זאת אחד שיזכור רק את הקשיים של "התקופה במצריים" הקשה, לא ידע מה זו הצלחה לאורך זמן ויתן לחמץ לחזור לליבו מחדש ויהפוך לגבה לב אזי שוב יבואו ההפסדים..


לסיכום:

להיות סוחר מצליח צריך לחיות את חג הפסח כל השנה!

1. להרגיש כמו מצה- עניו ולא גבה לב.

2. לא להיות מחוץ לקהילת מסחר ואם אתה כבר נמצא בקהילה טובה- לספר עליה ולהביא אותה עד לסוחר אחר, החבר שלא נמצא בה.

3. חובה להיות בקהילה איכותית שידעו גם להפוך אותך למצה ולא לתת לך לתפוח כמו חמץ עם סתם אוויר- תחפש לתפוח לאחר שהפכת למצה בחשבון מסחר- זו תהיה המתנה של הפיכת עצמך למצה.

4. ספר לקהילה על ההפסדים שלך כמו על ההצלחות שלך- ההגדה לקהילה- היא זו שתשפר אותך...


בהצלחה ולחג חירות אמיתי, שמח וכשר.