קרח


קרח

פרשתנו השבוע היא פרשת קרח.

סיפור המחלוקת הידוע בין קרח שהיה לוי ובין משה רבינו שגם היה לוי.

קרח בסופו של הסיפור נענש קשות, בסיפור הידוע שהאדמה פותחת את פיה והוא ומשפחתו נבלעים בתוכה ויורדים חיים שאולה (זה המקור לפתגם).

מה קרה שם בדיוק?

ובאם המעשה כל כך גרוע, כיצד יתכן שהתורה מנציחה את שמו של קרח ונותנת לו פרשה על שמו? – מכאן משמע שהיה גם משהו חיובי בקרח.


אז איך הכל התחיל?

קרח היה אדם מאוד פיקח והוא ראה בעיני רוחו, שעתיד לצאת ממנו שמואל הנביא, שכתוב עליו שהיה שקול כנגד משה ואהרון יחד ומכיוון שראה זאת טעה וחשב שאם יוצא ממנו צאצא כזה, אז כנראה תפקידו, כרגע בחייו, הוא להיות מעל למשה ואהרון ולא יתכן שלא יקבל תפקיד רם ונשגב ממה שהוא עושה כרגע (הוא היה מנושאי ארון הקודש במדבר- תפקיד חשוב מאוד לעצמו ומראה על צדיקותו של קרח, כי מי שמנושאי הארון היה אפילו חושב מחשבה זרה בזמן נשיאת הארון היה מת במקום ומכיוון שקרח האריך חיים, זה מעיד שהיה צדיק) אז קרח הלך וצירף אליו 250 אנשי סנהדרין, משופטי העם ויחד הם באו למשה ואהרון בטענות וסוג של "עקיצות".

1. למה תתנשאו על העם? – כלומר במה אתם שונים מהעם שקיבלתם תפקידים כאלו שדומים למלוכה?- לדעת קרח, היות וכל העם היהודי במקורו, בשורשו, זהה וכולם קשורים עם עצמיות הבורא, אזי אין הבדל ולא צריך להיות הבדל במעמדות.

אך במקביל, דרש דברים שהם סותרים את טענתו למעמדות וביקש להיות כהן (הוא וה- 250 שעימו)

2. טענה שניה (או לגלוג) הייתה שאלתו למשה: האם טלית שכולה בצבע תכלת (צבע מיוחד שהיה נהוג אז ולא זה של היום) חייבת בציצית עם פתיל בודד של תכלת (כפי ההלכה של אז)? – משה ענה שכן בוודאי, כי הציווי הוא דווקא על הפתיל ולא על כל הטלית- קרח ועדתו צחקו ולגלגו על המענה של משה היות ולדעת קרח ועדתו כשיש משהו שהוא סה"כ השלם לא צריך לפרטים (כלל לעומת הפרט)

3. טענה נוספת של לגלוג הייתה- האם בית שמלא בספרים (ספרי קודש כמובן) חייב במזוזה (כי הרי פרשת "שמע" שכתובה במזוזה בוודאי מופיעה בכל ספרי הקודש מס' פעמים)?- וגם כאן המענה של משה היה שכן- מכאן מובן שטענת קרח הייתה לשלול פעולה, את פעולת מצוות המזוזה.

עוד סתירה, שדי לא מובנת, מה ראו 250 האנשים המובחרים הללו יחד עם קרח, שהיה פיקח כאמור, לרצות להיות כהנים?- הם הרי בוודאי ידעו שרק אחד יכול להיות כהן גדול מבין כולם!

גם כאשר משה אמר להם שהבחירה מבניהם, המבחן הקובע, יהיה ע"פ המעשה של הקרבת האש למזבח הקטורת (שאסור בהקרבת אש זרה במיוחד לאחר שבניו של אהרון מתו כתוצאה מפעולה זו) אז איך, למרות שמשה אומר להם ומזהיר אותם (והם ידעו שמשה נביא מאת ה' וכל מה שאמר להם עד כה היה מדויק וראו אותו מביא את התורה וכו') שרק אחד יבחר להיות כהן, ע"פ מבחן התוצאה, הם בכל זאת מבקשים להקריב ולסכן את עצמם ואת כל ה- 250 איש, לא כולל את אהרון וקרח ויודעים מראש שרובם למעט אחד ימותו?- זו הרי טיפשות גמורה.


בשביל זה יש להבין קודם מס' דברים ונתחיל דווקא מהסוף, מהרצון שלהם להיות כהנים גדולים.

כהן גדול, פעם בשנה, יכול להיכנס לקדש הקדשים, במקום שהיה מונח ארון הקודש ושם הכהן היה רואה מחזות ששום אדם לא יכול היה לראות, התחברות של אין גבול עם הגבול- ממש "לחוש" את הבורא – מחזה שעבורם היה "שווה את הסיכון" להיות כהן גדול ואולי גם למות למען ה"חוויה" הזו (ולמי שמרים גבה על זה שיבדוק מדוע אינו מרים גבה כשהוא רואה את כל "אנשי האקסטרים" וכל הפעלולים המאוד מסוכנים שהם עושים למען האדרנלין ולמען הפרסום שלהם) ולכן הסיפור הזה זוכה "לכותרות" וקרח זוכה לקבל פרשה על שמו מהסיבה שבמהות זה דבר טוב, לרצות להיות במעמדו של הכהן הגדול ולרצות להתחבר עם הבורא בחיבור שורשי רוחני, אך יחד עם זאת חייב להבין שיש ציווי, החלטה וכללים, יש רק כהן אחד ויחיד והוא זה שנבחר ואסור לערער על ההחלטה הזו, למרות שיש טענות, שאם כולנו שווים אז כולנו יכולים להיות כהנים, במיוחד שאנו נקראים "ממלכת כהנים" שזו הייתה טענת הבסיס שלהם ולכן חשבו שאולי כולם יוכלו לשרת יחד ככהנים גדולים- כלומר רצו לבטל את כל ענין המעמדות במשכן (כהן הדיוט וכהן גדול).

במילים פשוטות קרח עדתו רצו ליצור אחידות בעם!

אך האם אחידות היא אחדות?

לא ולא!

כי לבסוף בשורש הדרישה, הם רצו להיות מעל לעם, להיות כהנים, הם לא לקחו איתם את כל העם, אלא רק את בחירי העם וזה כבר בשורש המעשה פסול.

אחדות נובעת מרעיון שכולם שונים וכל אחד משלים את חסרונו של השני וכל זה למען מטרה אחת שלשמה עושים אחדות.

אחידות משמעה שרק מי ששווה לנו ודומה לנו- שייך אלינו (כמו חברי מועדון אקסקלוסיבי)- הבדל ענק בגישה ובתפיסה.

כעת ניגש לבחון את שמו של קרח ע"פ הקבלה (ע"פ מדרשו של הרבי) וכיצד שמו קשור לתלונותיו.

קרח מורכב מהאותיות ק.ר.ח וכידוע לאותיות העבריות יש כח ומשמעות.

האות ק' בשמו מסמלת שקרח רצה שהמעשה יהיה העיקר ויומשך עד למטה, כלומר?

הקו העליון הרוחבי של האות ק' מסמל על המחשבה, הקו המחובר אליו האנכי מסמל על הדיבור, שמגיע לאחר המחשבה (כידוע שאת הרעיון שבמחשבה צריך להגות לבסוף בהסבר, בדיבור), הקו הקטן (לדוגמא כמו באות ה') מסמל את המעשה לאחר המחשבה והדיבור, אבל באות ק' המעשה, הקו יורד למטה מהרגיל באותיות, כלומר קרח רצה שהמעשה הוא יהיה העיקר והחשוב לעומת המחשבה והדיבור כי להבנתו באם המעשה הוא העיקר ובמצוות כולנו שווים אז המעשה בלבד הוא העיקר ולא צריך כוונות לשם עשיית המצוות ולכן מבחינתו כל אחד יכול להקריב אש למזבח ולהיות גם הכהן הגדול, כי באם רק המעשה הוא החשוב אז זה רק ענין "טכני" שיש ללמוד ולבצע נכון.


האות הבאה היא ר'- מבחינת קרח מה שחשוב זה רק המחשבה והדיבור לא צריך מעשה בכלל- שוב בסתירה לאות הראשונה ק' שבשמו, ולכן שאל על בית שמלא ספרים שאינו צריך מזוזה- לא צריך מעשה נוסף- לטענתו.


האות הבאה היא ח'- באות הזו אנו רואים שקו המחשבה, הדיבור והמעשה שווים בעיני קרח וזה ניכר בשאלה השנייה, שטלית שכולה תכלת כבר לא זקוקה לפתיל תכלת, כי הכל שווה, כלומר סה"כ הטלית היא בתכלת ומקיפה את כל מהות התכלת והפרטים שווים לסה"כ (שזה גם תואם את ענין האחידות) ולכן לא צריך גם פתיל מתכלת.


ומכאן ברור לכל בר דעת שמדינה, ארגון וקהילות לא יכולים להתנהל במצב שכולם שווים, כי לכל אחד יש יעוד מסוים בחיים, לכל אחד יש יחודיות משלו, צדדים חזקים משלו והמטרה היא להתאחד ולהשלים האחד את השני ולא להיות האחד כמו השני.

ניקח לדוגמא את הלבוש האחיד בבתי ספר- האם הוא גורם לאחדות בין כולם?- בוודאי שלא, כל תלמיד והייחודיות שלו.

לבסוף מה שקרה שמשה ניסה למנוע מכולם את המעשה/המבחן, אך זה לא עזר, ה- 250 איש ניסו להקריב את האש וכולם, לצערנו, נשרפו באש שיצאה ושרפה את כולם.

קרח ומשפחתו נבלעו באדמה, למרות שמשה הלך לכולם, כמו מנהיג אמיתי, התחנן שיחזרו בהם מהדרישה ונענע פעם אחר פעם בשלילה, עד שקרה מה שקרה.


בסוף הסיפור, משה מקבל ציווי לקחת את המחתות (הכלי שעימו ניסו להקריב את האש) להבריק אותם ולשטח אותם ולחבר אותם למזבח הקטורת שישמשו לזיכרון עד לעם.

זיכרון ועדות והוראה לרבים, שזה בסדר לרצות להתקדם רוחנית ולהגיע לפסגות הכי גבוהות וגם אחידות במובן מסויים היא בסדר, אבל מעל לכל יש ציווי אלוקי ויש מנהיגים וחייבים להיות מעמדות כי אי אפשר גם לחוקק, גם לשפוט וגם לבצע ולאכוף את החוקים- שום מדינה אינה יכולה להתנהל כך ושם ארגון לא יכול להתנהל באם כולם שווים בקבלת ההחלטות, כי מספיק שיש מחלוקת קטנה הכל מתפרק וכשיש 250 איש, יש גם 250 דעות!


בסיום הפרשה, ה' מצווה את משה לומר לאהרון ולכל נשיאי העדה לשים את המטות שלהם בקודש ולמחרת לבוא ולראות במי בחר ה' למנהיג הכהונה ע"פ המטה שלו.

בפועל מטה הרי לא יכול להפריח משהו כי הוא כבר יבש ומיובש, אך כשבאו למחרת מצאו את מטה אהרון שפרח בו הציץ ואחריו השקד ונשאלת השאלה מדוע דווקא פרי השקד? ואם כך מדוע צריך את כל התהליך של הפריחה עד לשקד הרי היה מספיק לנו השקד עצמו על הפרח וזהו?

המענה הוא כי השקד הוא הפרי שצומח הכי מהר מכל הפירות וכל התהליך קרה בנס כי חייב להבין שזה בסדר לרצות למהר ולהגיע לרמה רוחנית גבוהה, אבל חייב לזכור שיש תהליך וזמן לעבור להגיע לדרגה הזו.


איך כל זה מתקשר אלינו למסחר?


אז קודם כל יש לזכור שאין אחידות במסחר ואין צודק וטועה- קיימים דעות שונות ותרחישים כי לבסוף השוק הוא זה שקובע!

ואם המסחר היה כולו רק אחידות, אזי הכל היה קל במסחר ובעצם לא היה קיים מסחר- כי אם כולם מחפשים לונג מי יקנה/ ימכור לנו סחורה?

חייב להיות קונה בצד של מוכר ומכאן גם הגישות השונות והאסטרטגיות השונות וגם ניתוחים פונדמנטליים שונים, כי כל אחד רואה את הדברים מזווית הראיה שלו.

חשוב להבין שבמסחר, כמו בשמו של קרח, יש את אותם מוטיבים:

סוחרי האות ק' – אלו שחושבים שרק המעשה הוא החשוב וצריך לדעת רק לתפעל תוכנת מסחר ולומר לפקיד הבנק מה לרכוש ומתי לסגור פוזיציה- ואת כל המסביב ("ממבו ג'מבו" כמו שאמר לי פעם משהו) מסחר ואסטרטגיות מסחר אין צורך ללמוד  ו"עזוב" אותי מפונדמנטל- "הכל חרטא" אני קונה ומוכר פעם מפסיד ופעם מרוויח- שורה תחתונה יש לך כסף ו"צריך לדעת לשחק איתו" – אלו הטענות המושמעות לצערי לא פעם.


סוחרי האות ר'- אלו שחושבים שצריך רק לחשוב במסחר, למכור רעיונות מסחר וקורסים ולא צריך לסחור באמת בחיי, מספיק אולי רק דמו או סתם להציג בדיעבד תוצאות, שלא היו ולא נבראו, במלל ללא שום הוכחת מסחר או פעם ב... איזה "תוצאות עסיסיות" להראות "מה אנו יודעים לעשות" עם אלפי מניות, כאילו שזו חוכמה? ואם זו חוכמה מדוע לא מציגים זאת מידי יום?- כלומר אין מעשה בכלל וגם רואים זאת בחשבונות שהם מציגים כביכול, הכל מחוק ומוסתר כי אין שם חשבון אמיתי בכלל, אז הם מסתירים חלקים מהדוח, שזו הוכחה לדמו.

לבסוף מי שמרוויח, אין לו מה להסתיר ומי שמצליח בשיטות מוכחות, אין לו מה להסתיר, אדרבא זה רק צריך לחזק את התלמידים שרוצים ללמוד אצלו.

סוחרי האות ח' – אלו שעבורם המחשבה, הדיבור והביצוע הוא אחד- כלומר הפזיזים שבנינו, שיורים ורק אז שואלים את השאלות. אלו סוחרים שראו שורה בחדשות, מיד דיווחו לקהילה והם מיד בפנים לפני שבדקו עוד מס' דברים וכללים בדרך- הפזיזות היא מהשטן ואלו חייבים להיות יותר שקולים ומעט להמתין בין ההבנה והדיווח בקהילה למעשה (כי אולי נקבל אזהרה/ דעה הפוכה?)


הסוחרים הרציניים הם אלו שדווקא בנויים לפי האות ה' אלו שיודעים ללמוד לעומק בקו המחשבה, להוריד לדיבור שמסביר לעצמם כל פרט ומבינים שהביצוע והכניסה לפוזיציה, היא החלק הקטן (כמו באות ה' הקו הקטן עם המרווח), או לחילופין ההבנה שהפן הטכני (מעבר ללחיצה לביצוע), הניתוח הטכני הוא הגורם האחרון בטרייד, לאחר שיש את הרעיון וההבנה לעצמך מה קורה במניה.


על כל זה ולמרות שלא חסרים סוחרים פיקחים וצדיקים כמו קרח שהיה פיקח וצדיק, חייב להבין שיש כללים, אי אפשר להוריד כלים כמו באות ר', כלומר מחסירים כלים מהשיטה, לא ניתן לתת משקל עודף לכלי מסויים, כמו באות ק', אלא יש מכלול כלים ומכלול שיקולים לסוחר המקצועי וגם לירות מיד ללא רגע של בדיקה (סוג של צ'יק ליסט) לפני כניסה לעסקה, כמו באות ח', הוא בעייתי מאוד- חייב את המרווח, את ההבנה הנוספת, המבט הנוסף רגע לפני הביצוע, כמו באות ה', שהיא האות המושלמת להיות סוחר מקצועי ( לא סתם זו האות ה' היא שמו של הבורא- ה').


לפני סיום, השם קרח ניתן לקריאה כ "קרח" (הקפוא) כי קרח ראה דבר אחד: שיוצא ממנו שמואל, כפי מה שציינתי שהיה שקול למשה ואהרון יחד, אז הוא מיד עשה אחד ועוד אחד והחליט שהוא זה שצריך להנהיג, ללא שום שיקול דעת, דינמיות מחשבתית, רגע של הבנה האם הוא והצאצא שלו הם אחד? פעל ללא שיקול דעת (קר) ללא שום רגע של חום והבנה, מה עשו בעבורו משה ואהרון עד כה ומדוע הוא צריך לערער עליהם? 

גם במסחר חייב להיות דינמי ולא לפעול רק בקור כמו רובוט, המסחר בנוי בעיקר על הרגש של סוחרים אחרים ויש להפנים אותו ולחשוב גם על הצד שלא חושב כמוך ולצאת מהקיבעון המחשבתי ובעיקר להפעיל שיקול דעת בריא, כי לכל כלל יש גם יוצא מהכלל וכאן נכנסת הדינמיות המחשבתית והביצועית, מה שאני קורא לה: ההתאמות לשטח.

ולבסוף אל תשכחו, מבחן התוצאה הוא הקובע, כמו בפרשה שלנו.

מבחן הצגת התוצאות המוכחות הוא הקובע, מי יכול להוביל את הקהילה בראש ולשמש כמנטור בכלל, שראוי להנהיג וללמד בכלל?

יש למנטור תוצאות מסחר מוכחות עם אחוזי הצלחה מוכחים? (הרווחים ממש לא מענינים, אלא רק סטטיסטיקות ההצלחה של השיטה שמלמדים), אז באמת ניתן להנהיג וללמד, אבל כל זמן שלא זכיתם לראות סטטיסטיקה של תוצאות עם מעל ל- 70% הצלחה, על פני תקופה של רבעון לפחות, אין מה ללכת לצידו של קרח, אלא להתחבר לצידו של משה- כי "משה אמת ותורתו אמת"-כלומר הנתינה שלו היא אמיתית (ולא צבועה למטרת מכירת קורסים) והתוצאות שלו מוכחות פעם אחר פעם.

אם לא תבדקו את "המנטור" בתוצאות מוכחות (ואין זה משנה באם זו הכשרה בתשלום או קורס בחינם), אתם תמצאו את הכסף שלכם יורד שאולה למטה למטה עד שתתפקחו בכלל מהחלום שלכם להצליח.

גרוע מכל הוא לקבל משהו בחינם, שמרעיל לך את הראש ומאדם שניכר בקולו שהוא חסר ביטחון ומנסה דרך הקורס החינמי, על גביכם למעשה, לבנות לו "מוניטין" (מפוקפק יש לומר) ו"כח ציבור"- כי אין מתנות חינם, החיים פשוט לא עובדים כך.

"הבחינם" הזה, במיוחד ממשהו שלא מציג לכם תוצאות סטטיסטיות מוכחות מחשבון מבוקר של הברוקר, הם מחר ההפסד הצורם שלכם וזה ממש לא משנה כמה סיפורי סבתא הוא מוכר לכם ששווה הקורס "החינמי" שלו, הרעל הזה ירדוף אתכם בהכשרה הבאה ויהיה קשה לנקות אותו מהראש ע"מ לחזור לדרך המלך.


לבסוף כמו בסיפור שלנו, חשוב להבין שהתהליך להיות סוחר ריווחי הוא תהליך ארוך ומצריך השקעה ומשאבי לימוד עד להצלחה וחייב לעשות זאת בשלבים ובהדרגה עד לתוצאות המיוחלות.

זה מעולה להגיע עם רעב להצליח ורצון להרוויח ומיד, אבל זה גם בעוכרי הסוחרים הללו, רק סוחר שיודע שמצד אחד חייב רעב להצלחה ורצון עז להצליח בתחום הזה, אבל שהוא גם חייב להשקיע, כי זה תהליך, תהליך שמצריך שלבים בדרך ועליה משלב לשלב בהדרגתיות ובעיקר השקעה בזמן ובלימוד וזו לא ריצת ספרינט, אלא ריצת מרתון.

רק אלו שיפנימו זאת ולא ישברו בדרך, יהפכו לסוחרים מקצועיים וריווחים.


שבת שלום ומבורך לכולם.