ראה


 ראה


מעט ניחוחות מהרוחניות של השבוע  

פרשת ראה נקראת תמיד לפני ר"ח אלול- חודש הרחמים והסליחות.

יש בין שני הדברים הללו קשר הדוק.


פרשת ראה עוסקת בבחירות, בחירות בין טוב לרע.

בחירות בין הברכות שניתנו על הר גריזים ובין הקללות שניתנו על הר עיבל.

רבים מקהילות ישראל חוששים מהחלק של ה"קללות" ואף חוששים לעלות לתורה בקריאה של החלק בקריאה שכולל את הקללות.

לא רבים יודעים את ההסבר העמוק לזה שבעצם בתוך ה"קללות" יש עומק עצום של ברכות שלא ניתן ל"הציג" אותן בצורה של ברכות.


מנין לנו ה"הסבר המופרח" הזה?

הפרשה פותחת בפסוק הבא:

"ראה אני נותן לפניכם היום ברכה וקללה".

בואו נפרק את המילים בפסוק לגורמים ונבין עד כמה לא קראנו או הבנו לעומק.

ראה- הרי לא כתוב שמע, כתוב ראה!

ראיה היא דבר חזק ומוחשי שקשה מאוד לערער עליו, השמיעה היא דרגה נמוכה יותר מהראיה וניתן לערער אותה. יש אמרה בגמרא שאומרת "אינו דומה תא שמע לתא חזי"  (אינה דומה שמיעה לראיה) ולא בכדי בבתי משפט עד ראיה הוא עד חזק מאוד לעומת עד שמיעה.

הבקשה העליונה מאיתנו היא שנגיע לרמה של ראיה באלוקות.- ראה!- עבודה מתוך החלטיות גמורה.

במצב של החלטיות גמורה אין מקום לספקות ולכן אין גם מקום לכשלים ולנפילות בחטאים, בטח לא כאלו שנעשים במזיד ולכן ענין הקללות לא שייך כאן.


אני- המילה "אני" מתייחסת תמיד לעצמיות שלנו, ל"אנו מי שאנו" ללא צורך בשם שלנו אפילו.

דרגה פנימית באלוקות ובלאו הכי נמצאת גם בתוכנו כיוון ש"נשמה שנתת בי" ובהיותנו "חלק אלוקה ממעל ממש",

כלומר ההגעה להחלטיות הגמורה באופן פנימי ביותר ע"י הכח העליון שנותן לנו כח של ראיה ממש באלוקות- דרגה כזו של חיבור לא יכולה להינתן למשהו ש"דואג" לזהם את עצמו בחטאים במכוון.

תחשבו רגע על אהבת הורים לילדיהם, האם ילד יכול להתחבר נפשית להורה מזוהם בהתנהגות שלו? להורה מכה?  להורה נרקומן? להורה שמזניח את ילדיו?

אך באם ההורה נותן את החום האוהב, את הכיוון הנכון בחיים מתוך רגש הכי פנימי של הורה גם באם הוא מזהיר מפני אזהרות קשות בחיים האם ההורה מתכוון לטוב/לברכה או לקללה?

ברור לכולנו שהכוונה לטוב גם באם היא מגיעה מתוך "אזהרה" היא דבר חיובי.

נותן- הפסוק כותב "נותן" כלומר הכל ניתן באופן של נתינה והענקה- האם קללות נותנים/מעניקים?

כתוב בגמרא וזה גם נפסק להלכה: "כל הנותן, בעין יפה נותן", ולכן אין סיכוי שקללות, כשמם הם, עולים בקנה אחד עם המילה "נותן" שבפסוק.

לפניכם- מלשון פנימיות. כלומר כל ההענקה והנתינה והכח בחיים לבחור נכון ניתן לנו בצורה פנימית, ישירות לפנימיות שלנו, לתודעה שלנו, סיוע עמוק ולא בצורה שטחית וחיצונית.

איך נגלה את הכח הפנימי?- ע"י העמקה בידע שלנו והתבוננות במעשינו ובדברים שעברנו בחיים.

היום- ניתן בקלות לחשוב שקיבלנו את הכח הזה "אז", בתקופת משה או באופן חד פעמי, באה התורה ומדגישה – "היום"! בכל יום ויום- התורה היא הרי נצחית ובלאו הכי דבריה נצחיים ולכן הכוחות הללו והחיבור העמוק הזה לאלוקות והגישה אליו היא בכל יום ויום ובכל רגע ורגע, כך שגם באם עדיין נרצה לומר שאכן מדובר כאן על החוטאים והקללות שיבואו עליהם, הרי שהתורה נותנת מקום לחזור ולתקן בכל יום ויום מכח הציווי שלה- היום!!!

היום, אינו משאיר גם מקום לחשוב על זה, "נראה", "אולי מחר", מחר אחליט להיות טוב יותר/ מצליח יותר/אדם טוב יותר וכו' (או כל הדברים הטובים שאתם רוצים לעשות)- ההחלטה להצלחה בכל תחום עוברת דרך – "היום" !

החלטה נחושה ואמיצה.

אנשים מצליחים מחליטים פה ועכשיו לצאת לדרך ויודעים שהיקום יתן להם את הכח לכך, מה שצריך מהם זו ההחלטה, ביצוע וכבר היום לראות את עצמם שם במטרה, בהצלחה, כל זה בגלל הוודאות של "ראה" הכח של ה"אני" הנתינה בשפע ובעין יפה, כל זה מגיע ישירות לפנימיות שלנו בצורה עמוקה וכל מה שצריך מאיתנו זה להחליט: "היום"!


מכל הנ"ל מובן שה"קללות" טומנות בתוכן עומק עצום של ברכות נשגבות.

(לצורך ההשוואה מעולמי, היה לי דוד מבוגר, ז"ל, שהיה לו קשה להביע רגש של אהבה, אך כשהוא אהב אותך ידעת זאת, ידעת זאת ברגע שהוא נתן לך קללה עסיסית, אבל רק בשפה הגאורגית, מעולם לא בעברית, כולנו ידענו במשפחה שזה רגע של קירבה ואהבה מצידו).


גם חודש אלול קשור עם הדברים הנ"ל.

אלול ראשי תיבות: "אני לדודי ודודי לי" הקירבה הקיימת בין הבורא אלינו בימים אלו הם ימים של אהבה, רצון עז לסלוח והרי "אין דבר העומד בפני הרצון"!

רק שבחודש אלול קודם מבקשים מאתנו להתקרב, קודם הצעד שלנו הוא שנדרש "אני לדודי", ואחרי זה יבוא כוחו של העליון "דודי לי" שזה כח באין ערוך למה שהאדם התחתון יכול להגיע אליו.

תחשבו על מטפס הרים שהחל את צעדיו בהחלטיות להעפיל לפסגת ההר, אבל יש לו כוחות די נמוכים וניסיון ממש נמוך בטיפוס, אבל רצון עז להצליח להגיע לשם, אבל כוחותיו וכישוריו יוכלו להביא אותו אולי לרבע מגובה ההר, אבל כאשר נשלח אליו מסוק ומרים אותו לפסגת ההר בזמן שיא?

אז נכון, זו לא הצלחה אמיתית ולא נולדה עקב השקעה אמיתית, אבל אולי דווקא המסוק הזה הוא זה שיגרום לו להבין מה זה להיות על פסגת ההר, אפילו לרגע, לנשום את אוויר הפסגות, לראות את הנוף העוצר נשימה מהפיסגה, להסתכל מטה ולראות שזה בכלל לא בלתי אפשרי, כמה כח זה יתן לכם לפעם הבאה שתנסו להגיע לפיסגה בכוחות עצמכם.

בא חודש אלול ונותן לנו את קירבת המלך, לא כשהוא בתוך הממלכה שלו עם כל גינוני המלכות, אלא אותו מלך שיוצא אלינו לעיר ולכפר וניתן לגשת אליו ללא חשש מתוך קירבה וחום ואהבה עצומה שהוא מעניק בימים אלו ללא תיווכים, זה הכח בשאר החודשים, לטפס בחזרה למקומות הללו ולהרגשות הללו של פסגת ההר בקירבה לאלוקות.


איך זה קשור לחיים ולמסחר?

במילה אחת: ניסיון!!!

אין כישלונות בחיים, יש לימוד ניסיון לדעת טוב יותר לפעם הבאה.

להתכונן טוב יותר, לדעת מה לא לעשות בפעם הבאה או לעשות אחרת.

משהו אמר פעם: אם היה לי את השכל של היום לא הייתי עושה את כל הטעויות בעבר, אבל בזכות הטעויות של העבר יש לי את השכל של היום.

ברגע שמסתכלים על ה"קללות" שלנו בחיים מתוך התבוננות מה ניתן ללמוד מהם ואיך ניתן דווקא מהם לצמוח החיים שלנו יראו נפלאים.

אנשים שבוחרים להיפגע- נפגעים, אנשים שבוחרים להיות מדוכדכים- הופכים לכאלו.

לעומתם יש אנשים שנבנים מביקורות ובוחרים להשתפר במקום להיפגע.

האנשים שבוחרים להסתכל דווקא על חצי הכוס המלאה במקום הריקה אז ממה יש להם היות מדוכדכים?

קראתי פעם משפט ששינה לי את כל החיים:

"כל חיי בכיתי שאין לי נעליים, עד שפגשתי אדם שאין לו רגליים" (מתוך הספר הנזיר שמכר את הפרארי)- משפט אחד שבין רגע נתן לי פרופורציות לחיים.


יש סיפור אודות אדם שרוב גופו נשרף עקב תאונה, פניו הושחתו, לאחר עוד תקופה נגרמה לו תאונה נוספת שהפכה אותו גם לנכה בחלק גופו התחתון, אבל האדם הזה הפך לאיש עסקים מצליח מאוד ומאושר מאוד מאז התאונה ולבסוף רץ גם לבחירות בארה"ב כשהסיסמא שלו הייתה:

"שלח אותי לקונגרס, ולא אהיה בו פנים יפות נוספות" – הוא הפך את החיסרון שלו ליתרון, ואת "הקללה" לכוח המניע שלו (אתם מוזמנים לקרוא את סיפור חייו של וו.מיצל).

לעומתו חיי אדם אחר שהיה לו הכל בחיים כסף, הצלחה, הערצה עצומה, אדם שהצחיק את המוני האמריקאים בשנות השבעים, ג'ון בלושי, שנמצא בגיל 33 מת מ"הרעלה חריפה מקוקאין והרואין".

האחד עבר את הקללות הגדולות שבעולם, פעמיים, והפך לאיש שמח ועשיר ואת החיסרון שלו הפך ליתרון כי כך בחר לראות את חייו והשני שהיה לו הכל בחיים בחר להיות בדיכאון ולחפש את חייו בסמים ולמות בגיל צעיר מאוד- רק בגלל שכך בחר !

החיים יתנו לנו את מה שאנו חושבים עליו, הכל מתחיל במח שלנו ובאיזה מצב רוח אנו תופסים את חיינו.

בדיוק כמו שיש קהילות שחוששות מהפסוקים על הקללות ויש קהילות שחיפשו שם עומק, כי הבינו את המהות וגילו שאלו ברכות עצומות.


בדרך שתבחר ללכת לשם החיים יובילו אותך.

תבחר להיות שמח אתה תראה הכל מתוך שמחה ובלאו הכי החיים יחייכו אליך.

תבחר את ההפוך, אתה תהפוך לספקן ולא תאמין באיש ובלאו הכי תפספס המון הזדמנויות בחיים.


גם במסחר זה כך, זה שקרו לנו כל מיני תקלות בדרך עם "מנטורים" אחרים ו"קורסים" אחרים שלא עבדו, ניתן היה מיד להרים ידיים ויותר לא להאמין לאיש בתחום וניתן היה להבין שזו הדרך שלנו להצלחה וכל הכשרה נוספת שאחפש תהיה מתוך יותר ניסיון להגיע ל"ה- הכשרה" ב- ה' הידיעה שתוביל אותנו להצלחה.


גם ה"כישלנות" וההפסדים בדרך הן הניסיון שלנו להצלחה בעתיד, למדים מכל הפסד באם מחליטים לתחקר אותו או לקבל פידבק מגורם מוסמך.

מי שלא ישתף או לא יתחקר ולא ילמד מעברו וממילא לא יסיק מסקנות ואת מה שיש לקחת כניסיון בדרך להצלחה, הוא יהפוך את ההפסדים לתסכול ולהרמת ידיים ובלאו הכי המח שלו יוביל אותו לשם, להמשך ההפסדים.


יש אנשים שעברו הפסדים גדולים או שהיו בקורסים שאפילו בדמו הפסידו לאורך זמן ולפתע עברו להכשרה חדשה (מלשון להכשיר אדם)  עם תוצאות מוכחות ולפתע הם ממש מבינים מה לעשות וממש הופכים לרווחיים, אבל מה קורה להם? המח שלהם עדיין לא תפס מה קרה איתם, כי הם עדיין עסוקים בחשיבה הישנה, הם קיבלו את הכל בעין יפה ובפנימיות, אבל הם בוחרים להסתכל כעת על המצב בצורה עקומה והם עוסקים בתסכולים מדוע הם לא לקחו את כל התנועה בטרייד? מדוע הם לא השכילו להמשיך עם התנועה? מדוע הם עדיין לא ריווחים כמו המנטור שלהם?

אלו מחשבות מוטעות- תסתכל רגע החוצה ממך, מה עשית עד כה ומה אתה עושה כעת? תסכול?- ממה?- אתה ריווחי!

העיסוק בתסכול ובהלקאה עצמית (למרות שמנסים לתרץ אותו לעצמנו כפרפקציוניזם) יביא עימו תוצאות הרסניות לבסוף.

הדברים שאתה מודה עליהם- הם שיצמחו!!!

אל תעסקו בשלילי שבכם- זה יוביל לתסכול ולהעצמת הלא טוב שבכם- להפוך תכונה רעה לטובה זה מצריך המון השקעה ועבודה עצמית, במקום זה נסו לכבות את התמונה השלילית בראש ועסקו בהעצמת החיובי, במה אתם טובים, כמה התקדמות עשיתם עד כה בפרק זמן קצר, כמה ידע רכשתם מאז אתם בהכשרה חדשה, באיזו קהילה נפלאה אתם נמצאים, כמה אמת סובבת סביבכם כרגע- העצימו את התמונות של הדברים הטובים בחייכם והעצימו את האני העצמי שלכם וההצלחה תבוא בדרך ממילא ע"י עשיה וחתירה למטרה ללא שום חששות ופחדים דמיוניים.


את כל השינוי הזה עושים- היום! – בדיוק כמו הפסוק.


שבת שלום לכולם.