תרומה


תרומה

פרשת תרומה


פרשתנו עוסקת בתרומה למשכן (המקדש הנייד שהיה במדבר).

"ויקחו לי תרומה", החסידות עוסקת בשאלה מדוע נאמר "ויקחו" ולא בלשון של נתינה "ויתנו לי תרומה"?- הרי בני ישראל מצווים לבסוף לתת ולא לוקחים מהם בכח, בסוף זה קשור עם התרומה מהלב של כל אדם ואדם כפי הציווי בהמשך: "ויקחו לי תרומה..מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי"- כלומר צריך כאן נתינה מהלב!

החסידות מסבירה שגם הלוקח- המקבל, חייב לקחת מתוך כוונה, כוונה טובה.

כלומר אנחנו תמיד חושבים שכאשר אנו נותנים צדקה ועזרה לאחר אנחנו צריכים לעשות זאת מכל הלב והכוונה הטובה, אבל ציווי זה בא ללמד אותנו שגם זה שמקבל את "הצדקה"/ תרומה/ עזרה מכל סוג שהוא גם הוא מחוייב לקבל זאת מתוך כוונה טובה ובלב טוב, כמו לדוגמא: להודות מכל הלב, לפרגן, לתמוך וכו'.


החסידות באה ללמד אותנו שאין זה מקרי שבעולם יש עשיר ויש עני יש חכם ויש מי שצריך ללמוד ממנו, יש איש מקצוע ויש מי שזקוק לשירותיו וכן הלאה שני הצדדים לבסוף נזקקים זה לזה.

החכם לא ירגיש בחוכמתו באם אינו יכול להנחילה ולהעבירה לאחר.

העשיר לא יוכל להרגיש בעושרו באם אין פחות עשירים ממנו.

בעל המקצוע אינו יכול להתפרנס באם איש לא יזדקק לשירותיו וכו'

לבסוף כולם זקוקים לאחר, לזולת, לעם, לרבים, לקהילה וכו'.


הרמב"ם בהלכות בית המקדש פוסק שכולם חייבים בתרומה "הכל חייבין לבנות ולסעוד בעצמן ובממונם אנשים ונשים.." כלומר אין הבדל בין חכמים גדולים או פשוטים ביותר, עשיר או עני.

כלומר חובת הקבלה/הנתינה חלה על כולם ככלל וה"חובה" הזו גם צריכה להיות מכל הלב והכוונה.


החסידות נכנסת לעוד עומק בציווי שאומר שהחובה לקחת תרומה צריכה להיות ב"זהב, כסף ונחושת", שלושת סוגי התרומה הללו יש בהן משמעות ושלבים בחיי האדם.

מצב שהאדם נותן זהב- ראשי תיבות: " זה הנותן בריא" – כלומר האדם נתן את מיטב התרומה ולכן יזכה לבריאות "זה הנותן בריא".


כסף- ראשי תיבות "כשיש סכנת פחד"- כלומר הנותן כבר הגיע למצב חולי/פחד ובשביל להרפא צריך לתת מכספו "צדקה תציל ממוות".


נחושת- ראשי תיבות "נתינת חולה שאמר תנו" – כלומר זה כבר בשלב מאוד מאוחר של המחלה ולא עלינו כבר בירושה שלאחר המוות, אבל גם מצב כזה נחשב כתרומה.


מטרת התרומה הייתה כאמור בניית המשכן "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם" לא נאמר "ושכנתי בתוכו" אלא בתוכם והחסידות מייחסת מילה זו שהשכינה, הבורא, חפץ במשכן לא בשביל הדבר החומרי, הפיזי, אלא בשביל שהוא הבורא ישכון בתוך כל אחד ואחד בתוכנו, בליבנו ובמוחינו.


איך כל זה קשור לחיינו במסחר?


כולנו בשלב כזה או אחר בחיי המסחר שלמנו עבור הכשרה כזו או אחרת.

יש כאלו ששילמו בזהב או בכסף או במחיר של נחושת, אבל כולם היו אמורים לקבל תרומה לכספם!

גם תרומת הנחושת היא לבסוף תרומה ונעשו בנחושת המון דברים חשובים במשכן דווקא בגלל שהיה הזול, להראות לכולם שגם לנתינה הצנועה יש חשיבות גבוהה ביותר.

הפרשה באה ללמד אותנו את חשיבות אמירת התודה והפירגון למקבל, שגם זה שמקבל דברים בין במחיר של זהב ובין במחיר של חינם, חייב להודות ולפרגן כל פעם שהוא מקבל משהו בדיוק כפי שזה שנותן ללא עוררין ממשיך לתת בכל רגע ובכל יום.

בחובה הזו של אמירת התודה/פירגון חלה על כולם כפי ההלכה של הרמב"ם אנשים, נשים וטף כלומר בלי יצא מהכלל בכלל כל סוחר חייב לומר תודה על מה שהוא מקבל באם הנתינה היא אמיתית

באם הוא מזהה שהנתינה הייתה אולי "לא לשמה" (שלא מתוך כוונה טובה) יכולה להיות על זה מחלוקת, אבל ככלל נפסק שנתינת צדקה אינה מצריכה כוונה כי לבסוף היא עוזרת בפן הפיזי עם המקבל ולכן המקבל מחוייב בכוונה ובתודה או בפירגון.


עוד נושא שהפרשה מלמדת אותנו הוא: שזה שמשהו עלה לנו במחיר נחושת אינו בהכרח מעיד על ערכו האמיתי- ועובדה שהדברים הכי שימושיים, היום יומיים במקדש, היו מנחושת בדווקא, כי זה היה שייך לרוב העם וכאשר יש תלכיד של רוב וכמות הוא זה שמביא לבסוף גם לאיכות.

גם לנתינת הנותן, המנטור/המכללה יש דרגות.

יש מי שנותן מראש בצורה של זהב- מכל הלב.

יש מי שנותן כי חייב לתת משהו בגלל ששילמו לו בכסף.

ויש מי שנותן רק בדיעבד, מאלו חייב לברוח או אפילו לא להיכנס בפתחם בכלל.

ולבסוף את ערך ההכשרה ניתן להעריך האם היא נכנסה לנו לראש, ללב (לאמונה בדרך ההכשרה) ולבסוף לחלק הביצוע במסחר- בתוצאות (בדיוק כפי שלבסוף התרומה חייבת להיות פיזית בסוג של מטבע).

מטרת המנטור לבסוף היא לשכון בכל אחד ואחד "ושכנתי בתוכם" ולא רק בתוך ההכשרה שלו, מטרתו לחוש את התלמידים, להכיר אותם, מי יותר ומי פחות, להבין מה חסר להם ומה הם צריכים לחזק, לחדד להם דברים, להמשיך ולחפור להם על דברים עד שמוחם, ליבם, העין והיד שלהם יעבדו בצורה אחידה ומהירה לקבל את ההחלטה הנכונה.

באם המנטור מנותק מהעם, מהקהילה שלו ולא עובר על טריידים של התלמידים שלו ולא נותן להם משוב מקצועי, קשה או מחבק מעודד או ביקורתי זה לא יקדם את התלמיד.


כל זה צריך להעשות לא רק בצד של המנטור אלא גם בצד של התלמיד.


התלמיד קודם כל מחוייב לתת לשלם על ההכשרה או בהמשך לליווי או קבלת שירותים, אבל גם לתלמיד יש צורך בכוונה כשהוא מקבל- הוא חייב לצעוד לכיוון המנטור, להעלות גרפים שלו, לשתף את המנטור שלו בהתקדמות או אי התקדמות שלו, למלא יומן מסחר שלמנטור תהיה דרך לבחון את הישגי/כשלונות התלמיד ומשם לתת לו הכוונה טובה את הדרך להצלחה.

אתם בטח מכירים את המשפט : " המורה מגיע כשהתלמיד מוכן"- אז זו בדיוק הדוגמא הטובה ביותר ליחסי תלמיד- מנטור בקהילה.


בנוסף להכל על המנטור מוטלת האחריות, לאחר שהוא שומע כישלונות זהים בקרב לא מעט תלמידים, לאסוף את הנתונים ולתת הסבר/יום עיון שיחדד ויחזור על הטעויות ויפרסמם ברבים וילמד את הדרך הנכונה שוב ושוב או שגם הוא יצא ללמוד בעצמו ויכין שיטות מסחר נוספות, נוחות, קלות יותר למען תלמידיו.


רק מה שצומח וגדל, נותן פרי וצל ומשריש שורשים עמוקים- הוא עץ חזק שכולם ירצו לבוא לצילו ולאכול מפרותיו.


ואסיים במשל חסידי:


מה ההבדל בין דגים ששוחים בנהר במורדות שלו ובין הדגים ששוחים נגד הזרם בנהר?

דגים ששוחים עם הזרם ספק חיים ספק מתים

דגים ששוחים נגד הזרם- בטח ובטח חיים!!!


אל תנסו להיות כמו כולם ולא תמיד הצדק והאמת נמצאים בקרב הרבים, שקר "אמיתי/חזק" תמיד מתחיל במעט אמת ולאמת יש הרבה פעמים נטיה לזוז הצידה ולהידחק, אבל כשהאמת מפציעה בחושך של השקר, השקר נעלם בין רגע.


ככה קרה עם שורט טרייד כשכולם עבדו איתם כל המכללות והמנטורים היו שותפים למחדל הזה, כי מנטור אמור לבדוק עם מי הוא עובד, אמור לדעת מה זו רגולציה אמיתית, אמור לבדוק למי הוא שולח תלמידים, אבל כאשר האמת התפוצצה כל החושך נעלם, לפתע כולם התנערו, לפתע כולם "המליצו גם על ברוקר אחר" (לא משנה שגם הוא בעיתי) וכולם מחקו מאתרים שלהם את הקשר שלהם לשורט טרייד אבל מי היו אלו ששילמו את המחיר?- אלו שזלזלו בנחושת, אלו שלא שמעו לקול החדש בתחום, לקול השפוי והלא מתפשר והלא משוחד אלו שלא שמעו את צעקות "המלך הוא עירום" ויודעים מה?- עד היום הם לא שומעים לקול הזה, אבל הם יהיו חייבים לשמוע לקול הזה בעתיד כי הקול הזה יש בו אמת וכשהיא תתגלה כל הערפל והחושך שוב יתפוגגו בין רגע ולהם זה שוב יהיה מאוחר, למה?- כמו הנחושת- הנתינה שלו היא באיחור.

גם היום רבים מחפשים להם פתרונות קלים במסחר- אלגו כזה או אחר, מסחר אוטומטי כזה או אחר וכבר שמענו על מקום אחד של אלגו שעשה כאן לא מעט רעש וסיים בקול חלש מאוד גם אלו שמשווקים היום אלגו כזה או אחר ומספרים סיפורים ללא שום הוכחת חשבון חי ותוצאות מוכחות על פני חודשים ועוד מנסים למכור לכולם שעולם המסחר הידני מת- עוד יבינו שלמח האנושי לבסוף לבסוף אין תחליף, הוא רק צריך ללמוד לנצל לטובתו את המצבים החדשים במסחר וכיצד להתמודד איתם ולבסוף התוצאות של הדרך הזו מביאה תוצאות ששום מכונה לא יכולה להתמודד איתה כי לבסוף המכונות עושות ניתוחים טכניים ולא ניתוחים פונדמנטליים ועתיד המסחר (ובטח העבר) תמיד יהיה מושתת על תמחור וניתוח חברות ואת זה האלגו עוד לא למד לעשות הוא רק למד איך לקחת מניות שעובדות על מחזוריות חוזרת במניות, אבל את התנועות הגדולות, רק המח האנושי ימשיך לקחת ולסחור בהן תוך מימוש רווחים גדולים- תזכרו את מה שכתבתי כאן.


שבת שלום לכולם.