פרשתנו פותחת במשפט "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר", כאשר האות א' כתובה באופן שהיא קטנה מכל שאר האותיות במילה (א' זעירא) בתורה לכל דבר יש סיבה וכוונה עמוקה ובעיקר הכוונה לחיים (תורה מלשון הוראה וזה לא ספר היסטוריה של העם היהודי!).

קרא עוד

הפרשה פותחת במשפט השני: "צו את אהרון". חז"ל אומרים: "אין צו, אלא לשון זירוז מיד ולדורות". יש מס' לשונות ציווי בתורה לעם ישראל: "אמור", "דבר" וכאן "צו" שהוא הכי קשור ובא מהשורש המילה "ציווי", מכן למדו חז"ל שכאן יש משהו מיוחד בגלל הדגש על הציווי ולכן זו מצווה לזירוז ולדורות.

קרא עוד

פרשתנו השבוע היא פרשת "שמיני". הפרשה מספרת על מעלת בני אהרון, נדב ואביהוא שעשו מעשה שהביא אותם לכלות הנפש, בגלל הקירבה שרצו לחוש לאלוקות. ומדרגה כל כך גבוהה (אך אסורה ע"פ היהדות, כי יהודי אמור לרצות להתחבר לאלוקות אבל כל זאת כאן בארץ בעולם שלנו – כי בשביל זה נשלחנו לעולם הזה), הפרשה עוברת לאיסור של אכילת שרצים ורמשים. ונשאלת השאלה מדוע התורה קישרה בין שני סיפורים/נושאים כל כך רחוקים זה מזה?- סמיכות פרשות ונושאים בתורה היא תמיד מכוונת!!! נחדד מעט את השאלה..

קרא עוד

פרשתנו השבוע היא פרשת "תזריע". הפרשה פותחת בפסוק: "אישה כי תזריע וילדה זכר". המקובל הגדול בעל הספר "אור החיים" כותב בספרו על הפסוק כך: אישה- זו כנסת ישראל (הכוונה לעם ישראל). תזריע- זו העבודה של עם ישראל בעשיית מצוות ומעשים טובים. וילדה זכר- נולדת הגאולה (לעם ישראל ולעולם כולו).

קרא עוד

פרשתנו השבוע היא פרשת מצורע שאת חלק מדבריה הסברתי בשבוע שעבר, אבל השבת היא גם שבת מיוחדת שנקראת "שבת הגדול", שקשורה דווקא עם מה שקרה במצרים, בשבת שלפני חג הפסח, קודם למכת הבכורות.

קרא עוד

השבת נעסוק בפרשת אחרי מות- קדושים שהשנה היא פרשה מחוברת (קוראים שני פרשות יחד כאחד). ובהקשרה נעסוק גם בימי "ספירת העומר".

קרא עוד

פרשת השבוע היא "אמור" (נכתבת בתורה כ - "אמר") הפרשה פותחת במשפט הבא: "ויאמר ה' אל משה אמר אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם..." על הלשון הכפולה: "אמר... ואמרת", מסביר רש"י (גדול מפרשי הפשט על התורה): "אמר ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים". במילים פשוטות, חינוך של הדור הצעיר ע"י הדור הבוגר. חינוך של הורים לילדיהם, חינוך של מורים לתלמידיהם.

קרא עוד

"וידבר ה' אל משה לאמר בהר סיני". האגדה מספרת שביום ש ה' רצה לתת את התורה על ההר כל ההרים החלו להתווכח על מי ראוי שתינתן התורה וכל הר "מכובד" אמר את טענותיו. לבסוף ה' החליט לתת את התורה דווקא על ההר הנמוך ביותר- הר סיני. ונשאלת השאלה באם ה' רצה לתת על מקום נמוך מדוע לא בחר בעמק לסמן את המקום הנמוך ביותר שאליו גם התורה יורדת.

קרא עוד

פרשת בחוקתי מתחילה במשפט: "אם בחוקתי תלכו ואת מצותיי תשמרו" (ויקרא כו,ג). רש"י (רבי שלמה יצחקי) שהינו גדול פרשני התורה אומר על המילים "בחוקתי תלכו"- שתהיו עמלים בתורה. הרבי מליובאוויטש שואל על כך שאלה: הרי ישנם 3 סוגי מצוות: משפטים-מצוות שכליות, עדות- השכל לא היה מחייב אבל לאור ציווי התורה ניתן להבין כגון: החגים והמועדים. חוקים- מצוות שלמעלה מההיגיון, על שכליות "חוקה חקקתי...אין לך רשות להרהר"

קרא עוד